הפרת חובה חקוקה
ישנם שורה של מצבים בהם נגרם נזק לאדם והוא מבקש פיצוי : תאונות, רשלנות, תקיפה, לשון הרע, מטרד, גניבת עין ועוד. הפתרונות למצבים אלה מצויים לרוב בפקודת הנזיקין. סימן י': הפרת חובה חקוקה 63. הפרת חובה חקוקה. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה […]
עוולת רשלנות
עוולת רשלנות – הרעיון המרכזי מאחורי עוולה זאת הוא לאפשר לניזוק לקבל פיצוי מהמזיק. כלומר פיצוי כספי, אין מדובר על עבירה פלילית אך יחד עם זאת ישנם מקרים בהם עבירות פליליות כוללות בתוכן ענישה של פיצוי כספי לקורבן. א. רקע עוולה זו נחשבת לחשובה ביותר, הן במישור המעשי של היקף ההתדיינויות, והן בפוטנציאל הרעיוני שלה. […]
רשלנות בחיווי דעה
א. המצב באנגליה פ"ד Candler v. Crane Christmas[1] פ"ד אנגלי זה פתח את הדיון בסוגיית הרשלנות בחוות-דעת.מדובר במשקיע שהפסיד ממון רב מכיוון שהסתמך בהשקעתו על מאזנים שערכו רואי-חשבון. המאזנים הראו רווחיות, אך החברה התפרקה לאחר זמן קצר. מכיוון שלחברה עצמה לא נותר ממון, תבע המשקיע את רואי החשבון על חוות הדעת הרשלנית. עד לפ"ד זה הפסיקה […]
רשלנות כלפי מסיג גבול
א. הרקע 37. אחריות בעל מקרקעין כלפי מסיג גבול (תיקון: תש"ל). האחריות לפי סעיפים 35 ו36- של בעל מקרקעין או של תופשם, בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם, לא תחול כלפי מי שנכנס למקרקעין כמסיג גבול, אלא אם הוכיח התובע שנכנס בתום-לב ובלי כוונה לעבור עבירה או לעשות עוולה. 37א. אחריות כלפי מסיג גבול […]
רשלנות – העברת נטל הראיה
א. כללי בד"כ בדיני הנזיקין מוטל נטל ההוכחה על התובע. גם בעוולת הרשלנות על הטוען לנזק להוכיח את יסודות העוולה. סע' 41-38 לפקודה עוסקים בהעברת נטל הראייה אל הנתבע בסוגיות, בנושאים ובסיטואציות מסוימים. על הנתבע יהיה להוכיח כי לא הייתה כאן רשלנות מצידו. חשוב לציין כי עוולת הרשלנות בנושאים אלו נותרת כשהייתה, ויש להוכיח אותה […]
עוולת תקיפה
א. יסודות העוולה מקורה של עוולה זו בצו של המשפט המקובל האנגלי – Trespass to the person. מאוחר יותר עברו האנגלים מהשימוש בהסגת הגבול לעוולה של assult & battery. assult – איום בלבד, ללא מגע פיזי. battery – תקיפה ממש. אצלנו מוגדרת העוולה בסע' 23 לפקודת הנזיקין. 23. תקיפה. (א) תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו […]
נזק בטיפול רפואי
יכול לבוא במסגרת שתי עוולות : תקיפה ורשלנות א. תקיפה בטיפול רפואי כל טיפול רפואי הוא בגדר תקיפה, אלא אם הושגה הסכמת המטופל. חשוב להזכיר כי בעוולת התקיפה לא דרושה הוכחת הנזק ולא קש"ס בין הטיפול הרפואי לנזק. בכך יש יתרון מבחינת התובעים בעוולה זו לעומת התובעים בעוולת הרשלנות. חסרון של התובעים בעוולה זו הוא הצורך […]
רשלנות בטיפול רפואי
1) חובת הזהירות הרופא חייב לנהוג כרופא סביר ומיומן.רופא מתחיל יידרש לסטנדרט הזהירות של רופא סביר. גם אם לא ידע על סיכונים מסוימים, היה עליו לפנות לקבלת סיוע מרופא מנוסה יותר. רופא מומחה יידרש לסטנדרט ההתנהגות של מומחה. 2) התרשלות ההפרה תיבחן לפי הסטנדרט הטיפול בעת מתן הטיפול ועפ"י הידע שהיה בעת הטיפול, ולא כחכמה […]
רשלנות בתאונות עבודה
א. כללי כאשר תובעים על תאונות עבודה מתבססים על סע' 35-36 של עוולת הרשלנות הרגילה. פ"ד המרמן נ' חסן[1] המעביד אינו מבטח, ואחריותו אינה מוחלטת, אך הנטייה היא להטיל על המעביד רמת אחריות גבוהה. פ"ד לוגסי נ' השק"ם[2] המעביד בהעדר רשלנות איננו אחראי. ב. חובת הזהירות המושגית פ"ד לוגסי נ' השק"ם[3] מעביד מחויב לנקוט בכל […]
אחריות מוחלטת
א. כללי קיימות מספר בעיות לגבי שימוש בעוולת הרשלנות : 1) בעיית הוכחה – קשה מאוד להוכיח התקיימותה של רשלנות. 2) בעיית הסטיגמה – בעיקר לגבי רופאים. כאשר מכריזים על בעל-מקצוע שהוא רשלן זה פוגע בתדמיתו. סוגיית התדמית חשובה לאותם בעלי מקצוע יותר מהפיצוי בעד הנזק, שכן את האחרון מבצעת חברת הביטוח. 3) שאלת הסטטיסטיקה – בעיקר בתאונות דרכים. הסטטיסטיקה קובעת […]
