על פי חוק העונשין, מדינת ישראל רואה בחומרה רבה עבירות שחיתות שלטונית, והעונש המרבי על קבלת שוחד עומד על עד 10 שנות מאסר, בעוד שהעונש על מתן שוחד עומד על עד 7 שנות מאסר. אדם הנמצא תחת חקירה או עומד בפני כתב אישום בגין מעורבות בפרשה כזו נדרש לפנות ללא שיהוי אל עורך דין עבירות שוחד כדי לבנות אסטרטגיית הגנה משפטית בעבירות שוחד ולמנוע פגיעה אנושה בחירותו ובשמו הטוב.
מה זה שוחד וכיצד מגדיר אותו החוק בישראל
התשובה המשפטית לשאלה מה זה שוחד נמצאת בסימן ה' לפרק ט' של חוק העונשין, התשל"ז 1977. הגדרת עבירת השוחד חוק העונשין קובעת כי מדובר במצב שבו עובד ציבור לוקח טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו. החוק מבצע הבחנה ברורה בין שני הצדדים לעסקה הפסולה, כאשר שני המעשים מהווים עבירות פליליות עצמאיות ונפרדות לחלוטין.
הצד הראשון מוגדר במסגרת עבירת שוחד סעיף 290, העוסקת בלקיחת הממון או טובת ההנאה על ידי עובד הציבור. הצד השני הוא היוזם או המשתף פעולה המבצע עבירת מתן שוחד לפי סעיף 291 לחוק. מטרת המחוקק בענישה המחמירה ובאכיפה הנוקשה היא לשמור על טוהר המידות של השירות הציבורי, להבטיח את אמון הציבור במוסדות השלטון ולמנוע מצב שבו החלטות מנהליות מתקבלות מאינטרסים זרים ולא לטובת הכלל.
אילו רכיבים נדרשים לצורך הרשעה בעבירה
כדי שהתביעה או הפרקליטות יוכלו להוכיח כי התבצעה עבירת השוחד, עליהן להראות כי התקיימו במצטבר כל יסודות עבירת השוחד כפי שנקבעו בדין ובפסיקה. מדובר ברכיבים עובדתיים ונפשיים מורכבים הדורשים ניתוח מקצועי מעמיק.
- עובד ציבור או מועמד לתפקיד: העבירה של קבלת שוחד יכולה להתבצע אך ורק על ידי מי שממלא תפקיד בשירות הציבורי, לרבות עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות או גופים מבוקרים.
- טובת הנאה: הטעות הנפוצה היא לחשוב שמדובר רק בהעברת כסף מזומן או נכסים. בפועל, החוק מגדיר זאת בצורה רחבה ביותר הכוללת שירותים, הנחות, קידום מקצועי, טובות הנאה פוליטיות, ואף מקרים של שוחד מיני שבהם מוענקת טובת הנאה מינית תמורת פעולה שלטונית.
- הקשר הסיבתי (התמורה): יש להוכיח כי טובת ההנאה ניתנה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו" של עובד הציבור, כלומר קיים קשר ישיר או עקיף בין המענק לבין סמכויותיו של הלוקח.
- היסוד הנפשי: נדרשת מודעות מצד הנאשם לטיב המעשה, לרבות מודעות לכך שמדובר בעובד ציבור ולכך שטובת ההנאה ניתנת בעד פעולה הקשורה בתפקיד.
מהן רמות הענישה הקבועות בחוק העונשין
בתי המשפט בישראל נוקטים במדיניות של החמרה עקבית בכל הנוגע אל עבירות שוחד עונש מתוך תפיסה כי שחיתות שלטונית מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה. רף הענישה נגזר באופן ישיר מחלקו של האדם בפרשה ומחומרת הפגיעה באינטרס הציבורי.
| סוג העבירה והסעיף בחוק | העונש המרבי הקבוע בחוק | הגורם המבצע |
| קבלת שוחד (סעיף 290) | עד 10 שנות מאסר וקנס כספי גבוה | עובד הציבור שקיבל או ביקש את טובת ההנאה |
| מתן שוחד (סעיף 291) | עד 7 שנות מאסר או קנס כספי | האזרח או הגורם העסקי שהעניק את טובת ההנאה |
| תיווך לשוחד (סעיף 295) | עד 5 שנות מאסר | גורם ביניים המקשר ומתווך בין הנותן ללוקח |
מעבר לעונשי המאסר בפועל, בתי המשפט נוהגים להטיל קנסות כספיים כבדים ביותר, אשר מגיעים לעיתים לפי שלושה משווי טובת ההנאה שניתנה או התקבלה, ובכך מייצרים הרתעה כלכלית משמעותית.
כיצד מוגדר שוחד בעולם העסקים הבינלאומי
החוק הישראלי אינו מסתפק רק בהגנה על מערכות הממשל הפנימיות, אלא אוסר באופן מפורש גם על עבירת שוחד לעובד ציבור זר. תיקון זה לחוק נועד להילחם בתופעה שבה חברות ישראליות או אנשי עסקים מקומיים מציעים טובות הנאה לפקידי ממשל במדינות זרות כדי לזכות במכרזים, להשיג רישיונות או לקדם אינטרסים מסחריים מעבר לים.
אנשי עסקים רבים מוצאים את עצמם מעורבים בפרשות בינלאומיות מורכבות הכוללות שיתוף פעולה בין רשויות אכיפה ממדינות שונות. במקרים אלו, כאשר מדינה זרה דורשת להעמיד לדין את האזרח הישראלי בשטחה, מתעורר הצורך בניהול הליכי הסגרה מורכבים, הדורשים מעורבות מיידית של עורך דין שוחד הבקיא במשפט הבינלאומי ובאמנות ההסגרה עליהן חתומה ישראל.
מהם ההבדלים המשפטיים בין הצדדים בעסקה
המחוקק יצר הפרדה מוחלטת בתוך מערכת המשפט בכל הנוגע אל קבלה ומתן שוחד. למרות שמדובר בשני צדדים של אותו המעשה הפסול, ההתייחסות לכל אחד מהם שונה, הן מבחינת חומרת העבירה והן מבחינת קו ההגנה המשפטי.
בעוד שעובד הציבור מואשם בהפרת אמונים חמורה כלפי המערכת שמינתה אותו ובניצול כוחו השלטוני, האזרח העומד בפני אישום מתן שוחד נתפס לרוב כמי שניסה להטות את שיקול הדעת המקצועי לטובתו האישית או העסקית. חשוב לציין כי החוק קובע כי גם ניסיון לשחד, או הצעה שלא התקבלה בסופו של דבר על ידי עובד הציבור, מהווים עבירה מושלמת של מתן שוחד לכל דבר ועניין.
כיצד מתמודדים עם חקירה פלילית וכתב אישום
התמודדות עם חקירה פלילית בנושא זה שונה לחלוטין מטיפול בתיקים פליליים רגילים כגון ייצוג בעבירות רכוש או עבירות אלימות. חקירות אלו מנוהלות בדרך כלל על ידי יחידות עילית משטרתיות, והן כוללות שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, האזנות סתר, מעקבים, ותפיסת מסמכים ומחשבים.
- ייעוץ מוקדם בחקירה: הזכות החשובה ביותר של חשוד היא להתייעץ עם עורך דין לפני התחלת החקירה הגלויה. טעויות שנעשות בשלב זה עלולות ללוות את הנאשם לאורך כל המשפט.
- ניתוח חומרי החקירה והראיות: בדיקה מדוקדקת של הראיות, איתור סתירות בעדויות של עדי מדינה או שותפים לעבירה, ובחינת חוקיותם של צווי החיפוש והאזנות הסתר.
- בחינת חלופות הגנה: לעיתים ניתן להוכיח כי התשלום שניתן לא היה בגין פעולה שלטונית אלא במסגרת יחסים חבריים לגיטימיים שאינם קשורים לתפקיד, או לחילופין להראות כי מדובר במקרים של עבירות מחדל שבהן לא הייתה כוונה פלילית מודעת.
משרדנו בהנהלת עורך דין יניב גבריאל מעניק ייצוג חשודים משלב הזימון לחקירה, דרך הליכי השימוע שלפני הגשת כתב האישום, ועד לניהול ייצוג במשפט פלילי לשוחד בערכאות המשפטיות השונות, תוך שמירה קפדנית על זכויות הלקוח וחתירה לתוצאה המשפטית המיטבית.
