יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : "מעצר ימים", כפי שיוסבר להלן :
מעצר לפני הגשת כתב אישום (מעצר לצורך חקירה – "מעצר ימים")
סמכות שוטר לעצור ללא צו
- שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו אם יש לו יסוד סביר לחשד כי התקיימה אחת העילות הבאות:
א. העבירה בוצעה בפני השוטר ומתקיימים במצטבר התנאים הבאים:
1. האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר (שאינה חטא).
2. האדם עלול לסכן ביטחון אדם, הציבור או המדינה.
ב. יש לשוטר יסוד סביר לחשוש שהחשוד לא יופיע לחקירה.
ג. יש לו יסוד סביר לחשש שאי מעצר יביא לשיבוש הליכי משפט (העלמת רכוש, השפעה על עדים, פגיעה בראיות וכד').
ד. יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן ביטחון אדם, הציבור או המדינה.
ה. החשוד עבר אחת העבירות הבאות:
1. דינה מוות או מאסר עולם.
2. ביטחון.
3. לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט לשימוש עצמי).
4. באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
5. אלימות בבן משפחה.
ו. החשוד משוחרר בערובה ויש לשוטר יסוד סביר להניח כי הפר תנאי מתנאי השחרור או שהוא עומד להימלט מהדין.
ז. יש יסוד סביר לחשש כי האדם נמלט ממשמורת חוקית (במובנה הרחב, כולל גם אי חזרה מחופשה).
ח. אם האדם אינו מציית להוראותיו על פי סמכויות העיכוב או מפריע לו לעשות שימוש באותן סמכויות.
- יסוד סביר לחשש הוא רק אם החשד הוא ממשי, ויש בסיס ראייתי (לא ניחוש או תחושה). מבחן היסוד הסביר הוא אובייקטיבי, על פי המידע שבידי השוטר בעת המעצר.
- שוטר לא יפעיל זכות המעצר אם ניתן להסתפק בעיכוב.
- השר לביטחון פנים רשאי להעניק לעובד ציבור בצו סמכויות שוטר לעצור או לעכב, בהתקיים התנאים הבאים:
א. קיבל הכשרה מתאימה.
ב. למשטרה אין מניעה להסמכה מטעמי ביטחון הציבור.
ג. הסמכות חיונית למילוי תפקידו של עובד הציבור.
- עובד ציבור אינו רשאי להיכנס לבית המשמש למגורים ללא צו מעצר.
- כתנאי לחוקיות המעצר, על עוצר אדם לבצע הפעולות הבאות:
א. הזדהות (שם, תפקיד, תעודה).
ב. הודעה לחשוד כי הוא עצור.
ג. הבהרה (בהקדם האפשרי) של סיבת המעצר.
ד. אם המעצר על פי צו שופט – מסירת עותק מהצו.
- מבצע המעצר פטור מזיהוי עצמו והודעה על סיבת המעצר אם:
א. ברור כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לעצור.
ב. מילוי החובות לעיל עלול לסכל ביצוע המעצר.
ג. מילוי החובות לעיל עלול לפגוע בביטחון מבצע המעצר בשעת ביצוע המעצר.
ד. מילוי החובות עלול לגרום להעלמת ראיה.
- עם חלוף הנסיבות שמנעו מילוי החובות – יקיימן מבצע המעצר בהקדם האפשרי.
- המוסמך לבצע מעצר רשאי להשתמש בכל אמצעי סביר הדרוש לביצועו וזאת במקרים הבאים:
א. האדם מתנגד למעצר.
ב. האדם מתחמק מהמעצר.
- מבצע המעצר רשאי לקחת מהנעצר כל כלי התקפה שיש לו, ולמוסרו לידי שופט או קצין ממונה, שבפניהם עליו להביא את העצור.
- לשוטר העוצר סמכות חיפוש על גופו של האדם, בגדיו או כליו.
- כל אדם חייב להיענות לבקשה סבירה בנסיבות העניין של מי שמוסמך לעצור ללא צו, לעזור לו בביצוע המעצר או למנוע בריחת העצור.
- מועד תחילת המעצר הוא אחד מאלה:
א. מסירת הודעה לחשוד כי הוא עצור.
ב. עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, כשמתקיימת אחת הנסיבות הבאות בהן אין חובה והזדהות או למסור סיבת המעצר:
1. זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לחשוד.
2. מסירת הודעה עלולה לסכל ביצוע המעצר.
3. מסירת הודעה עלולה לפגוע בביטחון מבצע המעצר או להעלמת ראיה.
- עם מעצרו של חשוד ללא צו על ידי שוטר יש:
א. להביאו ללא דיחוי לתחנה.
ב. להעבירו לרשות הקצין הממונה על החקירות.
ג. בהעדר הקצין הממונה על החקירות – למפקד התחנה.
ד. בהעדרם – לקצין הממונה על התחנה.
ה. כל הנ"ל – אם החשוד לא שוחרר לאחר ביצוע המעצר.
- שוטר רשאי להביא העצור למקום בו יקבל טיפול רפואי דחוף.
- השוטר רשאי להשאיר העצור במקום המעצר או להביאו למקום בו נדרשת נוכחות שוטר, במקרים הבאים:
א. נוכחות השוטר באותו מקום דרושה כדי למנוע פגיעה באדם, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה.
ב. נוכחות השוטר דרושה להמשך החקירה ולא ניתן להביא העצור לתחנה.
ג. טובת החקירה דורשת פעולה דחופה במקום אחר בנוכחות העצור.
- השוטר רשאי להביא העצור למקום אחר כדי לתפוס ראיה או למנוע השמדתה וזאת בתנאי שהעצור הסכים לכך.
- עם חלוף הנסיבות שמנעו הבאת העצור לתחנה – יש להביאו מיד לתחנה.
- לאחר העברת העצור לקצין הממונה, על השוטר לפרט בדו"ח:
א. את נסיבות המעצר ועילתו.
ב. את העובדות ששימשו יסוד לחשד לביצוע עבירה.
ג. את פעולותיו בנוגע למסירת הודעה כדין לעצור.
ד. אם לא הביא העצור מיד לתחנה – את הסיבות לכך.
ה. את שמות שאר השוטרים שהשתתפו בביצוע המעצר.
- עם הבאת העצור לתחנה, יברר הקצין הממונה אם התקיימה אחת העילות המקנות סמכות לעצור ללא צו.
- הקצין הממונה רשאי, אם התקיימה אחת מעילות המעצר-
א. להחליט על המשך מעצרו של החשוד.
ב. לשחררו בערובה. לא ניתן לשחרר בערובה עצור אשר יש יסוד סביר להניח כי נמלט ממשמורת חוקית.
- אם לא התקיימה אחת מעילות המעצר, על הקצין:
א. יבדוק האם קיימת עילה למעצר על פי צו של בית משפט (המנויה בסעיף 13 לחוק).
ב. אם לא קיימת עילה למעצר על פי צו בית משפט – ישוחרר העצור לאלתר.
ג. אם קיימת עילת מעצר על פי צו בית משפט, רשאי הקצין:
1. לעצור את החשוד.
2. לשחררו בערובה.
- כשאדם בא או הובא לתחנה כשאינו עצור, ומתקיימת עילת מעצר על פי צו בית משפט, רשאי הקצין הממונה לעוצרו או להטיל עליו ערובה.
- בטרם יחליט הקצין הממונה על מעצר, המשך מעצר או שחרור בערובה, עליו:
א. לתת לחשוד להשמיע דברו.
ב. להודיע לחשוד על זכותו לשתוק.
ג. אם הסנגור נוכח במעמד ההחלטה – לתת לו להשמיע דבריו.
- לאחר שהקצין הממונה החליט לעצור חשוד או לשחררו בערובה, עליו לערוך דו"ח ובו פרטי העצור, נסיבות המעצר והחלטתו.
- בהעדר קצין ממונה בתחנה או נבצר ממנו לדון בשחרור, רשאי שוטר לשחרר העצור. לשחרור בערובה, עליו לקבל אישור הקצין הממונה לערובה ולתנאיה.
- על שוטר שעצר אדם ושחרר אותו לערוך דו"ח לקצין הממונה ובו:
א. נסיבות המעצר ועילתו.
ב. העובדות ששימשו יסוד לחשד לביצוע העבירה.
ג. פעולות השוטר בנוגע למסירת הודעה כדין לעצור.
ד. אם לא הביא העצור מיד לתחנה, הסיבות לכך.
ה. שמות שאר השוטרים שהשתתפו בביצוע המעצר.
- הקצין הממונה רשאי לשחרר בערובה את החשוד שהובא לתחנה וכן להתנות השחרור בערובה בתנאים.
- שחרור בערובה הוא שחרור של החשוד על תנאי שיתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ולא ישבש הליכי חקירה ומשפט.
- השיקולים בקביעת סוג הערובה וגובהה:
א. מהות העבירה.
ב. המידע שבידי המשטרה.
ג. עברו הפלילי של החשוד.
ד. מצבו הכלכלי של החשוד ויכולתו להמציא הערובה.
ה. האפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
ו. אם הוא קטין – צרכיו המיוחדים כקטין.
- ניתן להורות על מתן עירבון כספי או ערבות עצמית של החשוד, לבדם או בצרוף ערבות מכל סוג, לרבות ערבות או עירבון כספי של ערבים.
- הקצין הממונה רשאי להתנות השחרור בערובה בתנאים נלווים. כל תנאי הנלווה לערובה צ"ל בהסכמת החשוד (שחרור ע"י ביהמ"ש – לא נדרשת הסכמת החשוד ואין הגבלה בזמן לתנאים נלווים).
א. הודעה על שינוי במען ובמקום העבודה.
ב. איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון עד 3 חודשים.
ג. איסור כניסה לאזור, ליישוב או למקום בארץ עד 15 ימים.
ד. איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שנקבע עד 30 ימים.
ה. חובת מגורים או המצאות באזור, ביישוב או במקום בארץ עד 15 ימים.
ו. חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבע הקצין.
ז. איסור יציאה ממקום המגורים למשך היממה או חלקה, עד 5 ימים.
ח. הפקדת כלי נשק בתחנה – בעבירת אלימות.
- הקצין הממונה רשאי להתנות השחרור בערובה בעיכוב יציאתו מהארץ של החשוד, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
א. קיימת אפשרות סבירה שהמשוחרר לא יתייצב לחקירה, לדיון במשפט או לנשיאת עונשו.
ב. לא ניתן להבטיח התייצבותו של המשוחרר בערובה מתאימה או בתנאי שחרור מתאימים.
- בעבירה שנעשתה באלימות חמורה, באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, חייב הקצין הממונה להתנות השחרור בהפקדת כלי הנשק בתחנה.
- בעבירת אלימות בבן משפחה, והקצין לא מתנה השחרור בהפקדת הנשק בתחנה – עליו לפרט בכתב הנימוקים לכך.
- לצורך פיקוח על קיום תנאי השחרור בערובה, לשוטר סמכות כניסה לכל מקום שיש יסוד סביר להניח כי המשוחרר נמצא בו, או למקום שבו על המשוחרר להימצא.
- אם קבע הקצין עירבון כספי ונבצר מהחשוד לתת העירבון, רשאי הקצין להורות על שחרור בערובה אחרת וכן להתנות השחרור בהפקדת העירבון הכספי, תוך מועד שיקבע.
- תוקף ערבות שנתנה בתחנה הוא 180 יום, ואם באותה תקופה לא הוגש כתב אישום, הערבות בטלה.
- אם הוגש כתב אישום תוך 180 יום, הערבות תישאר בתוקף עד סיום ההליך בבית המשפט.
- בית משפט רשאי להאריך הערבות ותנאיה לתקופה נוספת של עד 180 יום, אם הוגשה לכך בקשה באישור תובע, לפני שפג תוקף הערבות.
- בית משפט רשאי להאריך הערבות פעם נוספת לתקופה של עד 90 יום, אם הוגשה לכך בקשה באישור היוהמ"ש.
- הקצין הממונה יורה על מעצר החשוד והבאתו בפני שופט בתוך 24 שעות ממועד מעצרו, אם:
א. החשוד לא הסכים להטלת ערובה, לגובהה או לתנאיה.
ב. הקצין סבר כי יש לשחרר החשוד בתנאים שאינם בתחום סמכותו.
ג. הערובה לא הומצאה במועד.
- לחשוד זכות לערור על החלטת הקצין במקרים הבאים:
א. להגיש לבימ"ש השלום תוך 14 יום ערר על גובה הערובה או סבירות תנאיה.
ב. לבימ"ש השלום על תנאי השחרור בערובה, אם השתנו הנסיבות, ויש בהן כדי להשפיע על תנאי השחרור.
ג. על הפקדת כלי הנשק שלו בתחנה, אם לא נשקפת סכנה לביטחונו של אדם או לביטחון הציבור.
- הפר המשוחרר בערובה תנאי מתנאי השחרור, רשאי שוטר לעוצרו, והוא יובא לתחנת המשטרה. אם נעצר על ידי הקצין הממונה, יש להביאו בפני שופט תוך 24 שעות.
- שופט, אשר המשוחרר בערובה הובא לפניו, רשאי להורות על אחת מאלה:
א. לעצור האדם – אם התגבשה עילת מעצר.
ב. לשחרר האדם בערובה, התנאים שקבע.
ג. חילוט הערבות.
1. בהיעדר המשוחרר בערובה, חילוט בהעדר המשוחרר בערובה.
2. בהעדר הערב, לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע טענותיו.
- הקצין הממונה רשאי לבטל ערבותו של ערב, בהתקיים התנאים הבאים במצטבר:
א. הערב ביקש זאת,
ב. המשוחרר בערובה לא התייצב בפני הקצין.
- הקצין הממונה חייב לבטל ערבותו של ערב, בהתקיים התנאים הבאים במצטבר:
א. הערב ביקש זאת.
ב. המשוחרר בערובה התייצב בפני הקצין.
- אם ביטל הקצין את הערבות, הוא רשאי:
א. לבטל את השחרור בערובה.
ב. לקבוע ערובה אחרת.
ג. לשנות את תנאי הערובה.
- אם החליט הקצין על מעצרו של החשוד, ולא שחרר אותו בערובה, עליו להביאו בפני שופט בהקדם האפשרי, ולכל היותר תוך 24 שעות.
- הקצין הממונה רשאי להשהות הבאת החשוד בפני שופט לתקופה של 24 שעות נוספות אם:
א. יש צורך בפעולה דחופה בקשר לחקירה בעבירת ביטחון.
ב. כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
1. יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה.
2. הפעולה ניתנת לביצוע רק תוך מעצרו של החשוד.
3. לא ניתן לדחות הפעולה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט.
ג. עם סיום פעולות החקירה הדחופות, יובא העצור בפני שופט, אם לא הוחלט לשחררו או לשחררו בערובה.
- קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של חשוד בעבירות בגידה או ריגול לתקופה של 15 יום בטרם יובא בפני שופט. לפני מתן צו המעצר או תוך 48 שעות לאחר נתינתו על הקצין לשמוע את החשוד.
- כשמועד הבאת העצור בפני שופט חל בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג.
- אישר קצין משטרה בדרגת סגן ניצב כי לא ניתן להביא העצור בפני שופט קודם כניסת השבת או החג בשל צרכי חקירה מיוחדים, יובא בפני שופט תוך 4 שעות מצאת השבת או החג.
- אם בוצע המעצר פחות מ-4 שעות לפני כניסת השבת או החג או במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני השופט תוך 4 שעות מצאת השבת או החג או תוך 24 שעות ממעצרו, לפי המאוחר.
- אם עלה משך החג או צרוף השבת והחג על 48 שעות ולא ניתן להביא העצור לפני שופט קודם כניסת השבת או החג, יובא בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת או החג, או בתום 24 שעות ממעצרו, לפי המאוחר.
- אם עלה צירוף השבת והחג על 72 שעות, ולא ניתן להביא העצור לפני שופט לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט תוך 32 שעות ממעצרו.
- אם ביקש העצור שלא להביאו לפני שופט לפני צאת השבת או החג, יש להביאו בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת או החג.
- במקרה לא הובא עצור בפני שופט במועדים לעיל – ישוחרר.
- קטין מתחת לגיל 14 יובא לפני שופט תוך 12 שעות.
- הקצין הממונה רשאי להשהות הבאת הקטין בפני שופט ל-12 שעות נוספות אם:
א. הדבר דרוש לשם ביטחון הציבור.
ב. הדבר דרוש לשם ביטחונו האישי של הקטין.
ג. הדבר דרוש לשם הרחקת הקטין מחברת אדם בלתי רצוי.
ד. קיים חשש שהקטין ביצע פשע שעונשו מאסר 7 שנים או יותר, ושחרורו עלול להביא להעלמת ראיות.
ה. הקצין ירשום את הנימוק להארכת המעצר והנימוק יובא לתשומת לב השופט.
- במעצר של חשוד על ידי קצין בתחנה יש לו שתי זכויות מרכזיות:
א. תימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב ולעורך דין.
ב. להיפגש עם עורך דין.
- על קצין משטרה העוצר חשוד:
א. להבהיר לחשוד דבר המעצר וסיבתו.
ב. להודיע לחשוד מהו זמן המעצר עד שיובא בפני שופט.
ג. להודיע לחשוד על זכותו שתימסר הודעה על מעצרו לאדם קרוב ולעורך דין.
ד. להודיע לחשוד על זכותו להיפגש עם עורך דין.
ה. להודיע לחשוד על זכותו להיות מיוצג על ידי סנגור.
- הודעה לאדם קרוב לא תימסר כאשר העצור ביקש שלא למוסרה.
- לפי בקשת העצור, תימסר גם הודעה לעו"ד בשמו נקב או לאחד מעורכי הדין המוכנים לשמש כסנגורים על פי רשימה שערכה לשכת עורכי הדין.
- שופט מחוזי רשאי להתיר שלא תימסר ידיעה על מעצר או שתימסר רק למי שיקבע, בהתקיים התנאים הבאים:
א. האדם עצור בשל עבירות ביטחון או פשע אחר שדינו 10 שנות מאסר או יותר.
ב. שר הביטחון אישר בכתב שבטחון המדינה מחייב סודיות המעצר, או מפכ"ל המשטרה אישר בכתב שטובת החקירה מחייבת סודיות המעצר.
- דחיית ההודעות תהיה לתקופה של עד 48 שעות.
- ניתן להאריך דחיית מסירת ההודעות, אם שר הביטחון אישר בכתב שבטחון המדינה מחייב זאת:
א. בעבירת פשע שדינה מאסר 10 שנים ומעלה – עד 7 ימים.
ב. בעבירת ביטחון – עד 7 ימים.
- הדיון בבקשת הדחייה יתקיים במעמד צד אחד, ומטעם המבקש יתייצב הקצין הממונה.
- לעצור זכות להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ איתו.
- הפגישה עם עורך הדין תיערך ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אך באופן המאפשר פיקוח על תנועות העצור.
- עם בקשת העצור להיפגש עם עורך דין – יש לאפשר לו זאת ללא דיחוי.
- הקצין הממונה רשאי, בהודעה מנומקת בכתב, להורות על דחיית הפגישה במספר שעות, בהתקיים התנאים הבאים:
א. העצור נמצא בעיצומם של הליכי חקירה, ונוכחותו נדרשת להשלמתם.
ב. הפגישה עם עורך הדין תחייב הפסקת הליכי החקירה.
ג. הפסקת הליכי החקירה או דחייתם עלולה לסכן באופן ממשי את החקירה.
- הקצין הממונה, בדרגת רב פקד ומעלה, רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, כי הפגישה תדחה עד לתקופה של 24 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מהמקרים הבאים:
א. הפגישה עלולה לסכל מעצרם של חשודים נוספים באותו עניין.
ב. הפגישה עלולה למנוע גילוי ראיה בנוגע לעבירה.
ג. הפגישה עלולה למנוע תפישת דבר שהושג בקשר לאותה עבירה.
- הקצין הממונה, בדרגת רב פקד ומעלה, רשאי להורות בהחלטה מנומקת בכתב, כי הפגישה תדחה עד לתקופה של 48 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מהמקרים הבאים:
א. הדבר דרוש לשם שמירת חיי אדם.
ב. הדבר דרוש לצורך סיכול פשע.
ג. הדבר כרוך בעבירות ביטחון והתקיימה אחת מהעילות הבאות:
1. הפגישה עלולה לשבש מעצרם של חשודים אחרים.
2. הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או תפישתה או לשבש את החקירה בדרך אחרת.
3. מניעת הפגישה דרושה לשם סיכול עבירה או לשמור על חיי אדם.
4. אין מסמכות זו לגרוע מזכות העצור להיפגש עם עורך דין לפני שיובא לבית המשפט בעניין מעצרו.
- בעבירות ביטחון מסוימות חל דין שונה, וניתן לדחות את הפגישה עם עורך הדין לתקופה ארוכה יותר, בהתקיים תנאים מסוימים. לעניין זה "הממונה" הוא ראש צוות חוקרים או ראש מחלקת חוקרים בשב"כ, שהוסמך על ידי ראש השב"כ, במשטרה – קצין בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוסמך על ידי המפכ"ל ובצה"ל – קצין בדרגת סא"ל ומעלה, שהוסמך על ידי ראש אגף המודיעין.
- לבקשת העצור או לבקשת עורך הדין שמונה לו על ידי אדם קרוב, יש לאפשר לחשוד בעבירת ביטחון להיפגש עם עורך דין בהקדם האפשרי.
- הממונה או קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להורות על דחיית הפגישה למספר שעות, בהתקיים התנאים הבאים:
א. העצור נמצא בעיצומם של הליכי חקירה, ונוכחותו נדרשת להשלמתם.
ב. הפגישה תחייב הפסקת הליכי החקירה.
ג. הפסקת הליכי החקירה או דחייתם, עלולה לסכן באופן ממשי את החקירה.
ד. הפגישה תדחה לזמן הנדרש כדי להשלים הפעולה.
- הממונה רשאי לדחות הפגישה לתקופה של עד 6 ימים (+ 4 ימים נוספים) מטעמים שירשמו, וזאת במקרים הבאים:
א. הפגישה עלולה לשבש מעצרם של חשודים אחרים.
ב. הפגישה עלולה להפריע לגילוי ראיה או תפישתה, או לשבש הליכי החקירה בדרך אחרת.
ג. מניעת הפגישה דרושה כדי לסכל עבירה.
ד. מניעת הפגישה דרושה כדי לשמור על חיי אדם.
- הודעה על הדחייה תימסר-
א. לעצור.
ב. לאדם קרוב לו, לבקשת העצור.
- אם הסתיימה חקירת העצור או חדל להתקיים הטעם שבגינו נדחתה הפגישה – יאפשר הממונה לעצור להיפגש עם עורך דין.
- נשיא המחוזי רשאי להורות על דחיית הפגישה או על הארכת תקופת הדחייה לעד 21 יום מתחילת המעצר, בהתקיים הדברים הבאים:
א. הוגשה בקשה בכתב, נתמכת בתצהיר הממונה, ובאישור היוהמ"ש.
ב. התקיימה אחת העילות בגינה רשאי הממונה להורות על דחיית הפגישה.
ג. הדיון יתקיים במעמד צד אחד. מטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה.
ד. ביהמ"ש יחל לדון בבקשה תוך 48 שעות מעת הגשתה.
ה. ביהמ"ש רשאי לקיים הדיון במקום בו מוחזק העצור.
- על החלטת הממונה ניתן לערער בזכות בפני נשיא המחוזי, ובהעדרו, בפני סגנו. הערר יוגש באמצעות מפקד מקום המעצר או באמצעות הסנגור.
- על החלטת המחוזי ניתן לערער בזכות בעליון, תוך 48 שעות מהמצאת החלטת המחוזי. הערר ידון בפני דן יחיד.
- הדיון יתקיים באופן שיימנע הקשר בין העצור וסנגורו. (אלא אם החליט השופט אחרת, מטעמים שיירשמו).
- בערר רשאי ביהמ"ש לקבל ראיה שלא בנוכחות העצור או סנגורו או מבלי לגלותה להם, בהתקיים אחד התנאים:
א. גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה.
ב. גילוי הראיה עלול לסכל מטרת החקירה.
- החליט ביהמ"ש לאפשר הפגישה, ונציג המדינה הודיע כי ברצונו לערור, תושהה הפגישה ל-48 שעות (לא כולל שבתות וחגים).
- עצור שביקש למנות לו סנגור והדבר נמנע ממנו, רשאי לעתור למחוזי. הדיון בעתירה יתקיים בפני העצור תוך 48 שעות מהגשתה.
- הסמכות העניינית לדון במעצר ובשחרור בערובה לפני הגשת כתב אישום מסורה לבית משפט השלום.
- הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט אשר באזור שיפוטו מתקיים אחד מאלה:
א. נעברה העברה.
ב. נמצאת היחידה הממונה על חקירת העברה.
ג. אם לא ניתן לפעול כמפורט לעיל, בית המשפט אשר באזור שיפוטו מוחזק האדם במעצר.
- לאחר שהוגשה בקשה לבית המשפט בעניין מעצר או שחרור, ימשיך אותו בית משפט לדון בכל בקשה בקשר לאותה עבירה, הנמצאת בסמכותו העניינית, גם אם יש סמכות מקומית לבית משפט אחר. כלל זה לא יחול בכל אחד מהמקרים הבאים:
א. הבקשה הקודמת הוגשה לבית המשפט על פי הקריטריון השלישי.
ב. חקירת העבירה הועברה ליחידת חקירה אחרת.
סמכות שוטר לעצור בצו (מעצר על פי צו שופט)
- שופט רשאי לצוות על מעצר חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
א. קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה.
ב. העבירה היא מסוג פשע או עוון (כלומר, דינה מעל 3 חודשי מאסר).
ג. מתקיימת אחת מעילות המעצר (ראה להלן).
ד. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה.
- עילות המעצר-
א. שיבוש הליכי חקירה או משפט. כשיש יסוד לחשש סביר ששחרור החשוד יגרום לאחד מאלה:
1. שיבוש הליכי חקירה או משפט.
2. התחמקות החשוד מחקירה, מהליכי שפיטה או מריצוי עונש.
3. העלמת רכוש.
4. השפעה על עדים.
5. פגיעה בראיות בדרך אחרת.
ב. פגיעה בביטחון, כאשר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את אחד מאלה:
1. בטחונו של אדם,
2. בטחון הציבור,
3. בטחון המדינה.
ג. נקיטת הליכי חקירה אשר ניתן לקיימם רק אם החשוד נתון במעצר (כגון – לצורך דיבוב). ההחלטה תינתן מנימוקים מיוחדים שיירשמו. מעצר על פי עילה זו מוגבל ל-5 ימים. בית המשפט רשאי להאריך עד 15 יום אם שוכנע כי לא ניתן לקיים ההליך תוך 5 ימים.
ד. לשם החזרת אדם הנמלט ממשמורת חוקית לשם החזרתו לאותה משמורת. על יסוד הצהרה בכתב של שוטר.
ה. לשם ביצוע בדיקה פסיכיאטרית.
- בקשת מעצר מגיש שוטר. הפרטים שיש לציין בבקשה:
א. העובדות המקנות סמכות לבית-המשפט.
ב. העובדות והמידע עליהם מבוססת בקשת המעצר.
ג. עילת המעצר.
ד. פרטים על מעצרים קודמים ובקשות מעצר קודמות לגבי החשוד באותו עניין, והחלטות בית-המשפט בהן.
- המסמכים שיש לצרף לבקשה:
א. תצהיר של שוטר התומך בבקשה.
ב. העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו עניין.
ג. פרוטוקולים של דיוני בית-המשפט בבקשות הקודמות.
ד. חומר חסוי לעיון בית-המשפט, כולל חומר חסוי שהוגש בדיונים קודמים.
- בבקשה דחופה לה לא צורפו המסמכים לעיל רשאי בית-המשפט לדון, בהתקיים התנאים הבאים במצטבר:
א. הבקשה היא דחופה.
ב. ברשות השופט המידע הדרוש להחלטה.
ג. קיימים טעמים מיוחדים.
- בדיון בהעדר מסמכים – תקופת המעצר מוגבלת ל-24 שעות.
- צו מעצר יכול להינתן גם ללא נוכחות החשוד. במקרה זה יש להביאו לבית-המשפט תוך 24 שעות.
- לשופט, לחשוד (אם נוכח) ולסנגורו יש זכות לחקור את השוטר בקשר לבקשת המעצר.
- כשהשוטר רוצה כי תשובתו לשאלה תובא לידיעת בית-המשפט בלבד, או הוא מבקש לפרט מידע עליו מתבססת בקשת המעצר לבית-המשפט בלבד, עליו להגיש לבית-המשפט בכתב את התשובה לבקשה ואת הנימוקים לבקשתו.
- כשהאינטרס הציבורי גובר על מידת הפגיעה בתהליך, יעדיף בית המשפט את המעצר אפילו נמסר החומר החסוי בע"פ בלשכת השופט, כאשר הסנגור אינו נוכח.
- בית המשפט רשאי להיענות אם מתן התשובה או גילוי המידע בנוכחות החשוד וסנגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי אחר.
- אם בית המשפט נענה לבקשה, עליו:
א. לסמן התשובה החסויה.
ב. לעיין בחומר ולהחזירו לשוטר.
ג. לרשום הדבר בפרוטוקול.
- אם השופט לא נעתר לבקשה, רשאי השוטר כי הוא חוזר בו מהגשת החומר. כאן-
א. החומר לא יועמד לרשות הנאשם או סנגורו.
ב. השופט יתעלם מהחומר לצורך בקשותיו.
- דיון בבקשת המעצר יתועד בפרוטוקול אשר יימסר לצדדים. חומר חסוי לא יתועד בפרוטוקול.
- דיון בבקשת מעצר שלא בנוכחות החשוד ייערך בדלתיים סגורות, אלא אם הורה השופט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
- בית המשפט רשאי להסתמך על ראיות שאינן קבילות במשפט. ככל שהחקירה מתקדמת, בית המשפט ייטה שלא להאריך מעצר רק על סמך ראיות אלה.
- בית-המשפט רשאי להורות על הגשת תסקיר מעצר. במעצר של פחות מ-5 ימים יורה בית המשפט על הגשת התסקיר רק במקרים מיוחדים.
- תסקיר המעצר יכלול:
א. נסיבותיו האישיות של הנאשם.
ב. משמעות המעצר.
ג. החלופות למעצר ולשחרור או המלצה על תנאים מיוחדים לשחרורו בערובה והפיקוח עליהם.
- העתק התסקיר יימסר לתובע ולסנגור. בית-המשפט רשאי לצוות למסירת התסקיר גם לחשוד. בית המשפט רשאי לצוות שלא לגלות התסקיר לבעלי הדין, וזאת מטעמים מיוחדים.
- התסקיר לא ישמש תסקיר קצין מבחן לעניין העונש.
- אפשרויות ההחלטה בבקשת המעצר:
א. מעצר.
ב. שחרור בערובה.
ג. שחרור בתנאים שימצא לנכון.
ד. שחרור ללא ערובה.
- לבית המשפט סמכות משנית למעצר ביניים, עד למתן ההחלטה הסופית בבקשת המעצר. עליו להתבסס על אחת העילות שבחוק. מחייב הנמקה מפורשת, היות ונתון לביקורת ערכאת הערר.
- צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו:
א. בית המשפט ושם השופט.
ב. שם החשוד ופרטי זיהויו.
ג. תאור העבירה.
ד. עילות המעצר.
ה. חובת מבצע המעצר להביא החשוד בהקדם האפשרי בפני שופט, אלא אם הוחלט לשחררו לפני כן.
ו. אם מבצע עובד ציבור – תפקידו ומקור הסמכות.
ז. תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
- מעצר על פי צו שופט בנוכחות האדם תחילתו במועד הודעת השופט על מתן צו המעצר, אלא אם קבע השופט מועד אחר.
- מעצר על פי צו שופט בהיעדרו של האדם תחילתו עם מסירת עותק הצו על ידי מבצע המעצר לחשוד או עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר בנסיבות שבהן אין חובה למסור הודעה.
- צו שלא בנוכחות החשוד מוגבל ל-24 שעות. אם לא שוחרר קודם לכן, יש להביאו בפני שופט תוך 24 שעות.
- תקופת המעצר הראשונית מוגבלת ל-15 יום (קטין מתחת לגיל 18 – 10 ימים).
- בית המשפט רשאי להאריך מעצר ב-15 ימים נוספים (קטין מתחת ל-18 – 10 ימים נוספים) .
- ההגבלה ל-30 יום מתייחסת להחזקה רצופה. אם שוחרר ונעצר מחדש, לא תובא התקופה הראשונה בחשבון, ובלבד שיש נסיבות חדשות המצדיקות מעצר חדש.
- בית המשפט רשאי להאריך כל פעם ב-15 יום, באישור היוהמ"ש.
- בעבירות בגידה וריגול רשאי העליון, לבקשת היוהמ"ש, לעצור ל-30 יום בכל פעם, ולא יותר מ-4 חודשים.
- ימי מעצר בחו"ל לצרכי הסגרה לישראל אינם מובאים בחשבון לצורך ה-30 יום מעצר ללא אישור היוהמ"ש.
- אם נגד חשוד לא הוגש כתב אישום תוך 75 יום, הוא ישוחרר (בערובה או שלא בערובה), אך ניתן לעצרו בשל מעשה אחר.
- העליון רשאי לצוות על הארכת מעצר או מעצר מחדש לתקופה של 90 יום בכל פעם, וכן לצוות על שחרורו בערובה או ללא ערובה..
- ביהמ"ש רשאי להאריך מעצרו של אדם שחקירתו הסתיימה ב-5 ימים נוספים לכל היותר, בהתקיים התנאים הבאים:
א. תובע הצהיר כי עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום. ההצהרה יכולה להיות כי נראה לכאורה שיש מקום להגיש כתב אישום.
ב. יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של החשוד עד תום ההליכים.
ג. הארכת תקופת המעצר מטעם זה כפופה להוראות הכלליות בנודע לתקופת המעצר.
- קצין משטרה רשאי להורות על שחרור עצור בערובה או שלא בערובה אם:
א. השופט לא קבע כי העצור יובא לפניו לשם שחרורו.
ב. השופט לא קבע תנאי הערובה או שחרור ללא ערובה.
- סדרי הדין החלים בבקשת מעצר המוגשת לבית המשפט יחולו גם על הדין בבקשה להארכת מעצר.
- בדיון בבקשה להארכת מעצר תמסור המשטרה הודעה על מועד הדיון ומקומו:
א. לחשוד.
ב. לסנגורו.
ג. אם אין סנגור – לאדם קרוב שהחשוד נקב בשמו.
- הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בפני החשוד אלא אם:
א. מצב בריאותו לא מאפשר לו (ואז יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו . אם אין לו, ימנה השופט סנגור).
ב. אם החשוד נמלט ממעצר בית ולפיכך לא ניתן לזמנו.
ג. אם המניעה לאי התייצבותו של החשוד פסקה לפני שהסתיימה תקופת המעצר – רשאי החשוד לדרוש דיון חוזר.
- הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בפומבי. השופט רשאי להורות על דיון בדלתיים סגורות במקרה: שמירה על ביטחון המדינה, פגיעה ביחסי החוץ, הגנה על המוסר, הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, עבירות מין, חשש להרתעת עד.
- פגמים שנפלו בצו מעצר אין בהם לפגוע בסמכותו של בית המשפט להורות על הארכת המעצר.
- לקטין יש זכות להיות מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית, ובלבד שהוא עצור (לא חל בחיפה).
- לעצור מחוסר אמצעים יש זכות להיות מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית, ובלבד שהוא עצור ועומד בקריטריונים של זכאות כלכלית (לא חל בחיפה).
- לבית המשפט סמכות להורות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום שלא בתנאי אשפוז כדי לקבוע מסוגלותו לעמוד לדין (נאשם – ניתן גם בתנאי אשפוז).
- לבית המשפט אין סמכות להורות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד לשם קביעת אחריותו הפלילית (האם החשוד היה חולה נפש בשעת המעשה) אך קיימת סמכות זו כשמדובר בנאשם.
- לבית משפט סמכות להורות על בדיקה פסיכיאטרית ואף על אשפוז של חשוד לבדיקת בצורך להעבירו מבית מעצר לבית חולים או לאגף פסיכיאטרי של בית סוהר.
- צו מעצר שניתן בנוכחות חשוד – יבוצע בו במקום. לבית המשפט סמכות להורות על צו המעצר במועד אחר.
- משך תוקפו של צו מעצר שניתן שלא בנוכחות החשוד הוא 180 יום. השופט רשאי להאריך תוקף הצו בהחלטה מנומקת בכתב.
- מבצע צו מעצר רשאי-
א. להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהחשוד נמצא בו.
ב. להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך ביצוע הצו
