יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובילים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.מחלקת הוצאה לפועל, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההוצאה לפועל הן כחייבים והן כזוכים. בנוסף מייצג המשרד חייבים בהליכי פשיטת רגל.יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של הוצאה לפועל, בין היתר : גביית פסקי דין, גביית שיקים חוזרים, הטלת עיקולים, כינוסי נכסים, איחוד תיקים, פשיטת רגל, הסדרי תשלום חוב, בין היתר בנושא : מושגי יסוד כפי שיוסבר להלן (בטבלה) : להלן מושגי יסוד :
| הנושא | דברי הסבר למושגי היסוד |
| פתיחת הליכי הוצאה לפועל בידי הזוכה | בקשה לביצוע – הזוכה פותח בהליכי ההוצאה לפועל בדרך של הגשת בקשה לביצוע פסק הדין שניתן לזכותו, בכ ל לשכת הוצאה לפועל שיבחר. הזוכה רשאי לעשות כן רק בחלוף 30 ימים מהיום שבו ניתן פסק הדין, אלא אם כן נקבע בו מועד אחר. בכך מעניק המחוקק לחייב ארכה סטטוטורית לפירעון החוב פסוק לפני שיינקטו נגדו הליכים בהוצאה לפועל. |
| הוצאה לפועל במסלול המקוצר – הוצאה לפועל של חובות בסכום של עד 10,000 ש״ח ניתנת לעתים לביצוע במסלול מקוצר. במסלול זה, כל הפעולות הנדרשות לצורך גביית החוב נעשות על ידי רשם ההוצאה לפועל ומיוזמתו. מסלול זה מוגבל מבחינת האמצעים: ניתן לנקוט נגד החייב את הליכי הביצוע הבאים בלבד – עיקול כספי החייב וזכויות שיש לו לקבלת כספים מצד שלישי וכן עיקול כלי רכב השייכים לו. | |
| ביצוע משכון ומשכנתא – כאשר החייב אינו מסוגל לפרוע חוב בגין משכון או משכנתא, רשאי הזוכה להגיש בקשה לביצועם בהליכי הוצאה לפועל. הבקשה תבוצע כשם שמבצעים פסק דין. עם זאת, הליך מימוש משכנתא או משכון שונה מגביית חוב בהוצאה לפועל – לרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת מוגבל בכל הנוגע למימוש, המסתכם בעיקרו בטענת ״פרעתי״, כאשר נטען שהפירעון נעשה לאחר מועד רישום המשכנתא או המשכון. לעניין הוצאה לפועל של משכנתא או משכון על דירת מגורים, נקבעו בחוק הוראות סוציאליות שנועדו להקל על חייבי משכנתאות המתקשים לעמוד בתשלום ההלוואה:בקשה למימוש משכנתא על דירת מגורים תוגש רק לאחר צב ירה של לפחות שישה חודשי אי תשלום, ועל החוב שבפיגור בלבד (הבקשה לא תוגש על מלוא חוב ההלוואה). לפני מכירת הדירה, קיימת חובה להמציא לחייב ״סידור חלופי״, בדמות דירה אחרת או כסף לשכירת דירה, כדי להבטיח שהחייב ובני משפחתו לא יישארו ללא קורת גג. עם זאת, הצדדים רשאים להתנות מראש על הוראה זו, באופן שהסידור החלופי יהיה לתקופה של עד 18 חודשים. | |
| ביצוע שטר – אדם שבידו שטר או שיק שלא נפרעו, רשאי לפנות להליכי הוצאה לפועל על מנת לממש את השטר או את השיק, כאילו היו השטר או השיק פסק דין. | |
| תביעה ע ל סכום קצוב – בהתקיים כל התנאים שבדין, רשאי תובע להגיש תביעה על סכום קצוב של עד 50,000 ש״ח ישירות ללשכת ההוצאה ל פועל (בדומה לשיקים), במקום להגישה לבית משפט בהליך של סדר דין מקוצר. אולם, התובע רשאי לעשות כן רק לאחר משלוח התראה לנתבע, שבה תינתן לו ארכה בת 30 ימים לשלם את החוב הפסוק. אם הגיש החייב התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, יעכב רשם ההוצאה לפועל את הליכי ההוצאה לפועל, ויעביר את הבקשה ואת ה התנגדות לבית המשפט המוסמך. התיק יידון בבית המשפט בהליך הדומה להליך של סדר דין מקוצר: אם ההתנגדות נתקבלה – יימשך הד יון בבית המשפט (כאילו נתקבלה בקשת רשות להתגונן בתביעה בסדר דין מקוצר). החלטה המקבלת התנגדות לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב אינה ניתנת לערעור במהלך ההליך, אלא רק במסגרת הערעור על פסק הדין. אם ההתנגדות נדחתה – יחזור התיק להוצאה לפועל להמשך ביצוע. החלטת בית משפט הדוחה התנגדות לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, כמוה כ״פסק דין״, ולכן היא ניתנת לערעור בזכות. | |
| המצאת אזהרה לחייב כתנאי לנקיטת הליכי הוצאה לפועל | המצאת אזהרה – לאחר הגשת הבקשה לביצוע, תו מצא לחייב ״אזהרה״ כי עליו למלא את החיוב המוטל עליו. המצאת האזהרה לחייב היא תנאי לנקיטת הליכים בהוצאה לפועל. כלומר, רק לאחר המצאת אזהרה לחייב ניתן להתחיל בהליכי ביצוע נגדו למשל בבעיות משכנתא.. |
| הליכים מוקדמים – לעתים, רשאי הזוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לנקיטת הליכים מוקדמים – לפני המצאת אזהרה לחייב או לפני תום התקופה שנקבעה בה – בליווי תצהיר, ורשם ההוצאה לפועל רשאי להיענות לבקשתו. ההליכים המוקדמים נועדו למנוע מהחייב לסכל את גביית החוב בדרכים שונות (לדוגמה, על ידי הברחת נכסיו). | |
| פעולות שהחייב רשאי לנקוט לאחר שהומצאה לו אזהרה | פירעון החוב – החייב רשאי, לפרוע את חובו, ובכך להביא לסיום הליכי ההוצאה לפועל. |
| טענת ״פרעתי״ – החייב רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה בטענת ״פרעתי״, המושתתת על הצהרת ה חייב כי מילא, או כי אינו חייב עוד למלא, אחר החיוב המוטל עליו (לדוגמה, טענה כי פרע את חובו או טענת התיישנות), ורשם ההוצאה לפועל יכריע בבקשתו. טענת ״פרעתי״ תחול, בשינויים המחויבים, על הליכים לביצוע שטר, על הליכים למימוש משכון או משכנתא, על הליכי פינוי ועל הליכים אחרים בהוצאה לפועל או משכנתא. | |
| בקשה לצו תשלומים – החייב רשאי להגיש, בתוך 20 ימים, ״בקשה לצו תשלומים״ שהיא בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים קבועים שייקבעו בהתאם ליכולתו (השונים מהתשלומים שנקבעו לו בצו התשלומים האוטומטי הנלווה בדרך-כלל לאזהרה). | |
| חקירת יכולת – החייב רשאי להתייצב, בתוך 21 ימים, בכל לשכת הוצאה לפועל שיבחר ל״חקירת יכולת״, שהיא חקירה שנועדה לברר את מצבו הכלכלי ואת מידת יכולתו למלא אחר החיוב המוטל עליו כמו החזר הלוואה. חקירת יכול ת עשויה להתקיים גם לבקשת הזוכה המעוניין לברר את מצבו האמיתי של החייב, או אף ביוזמתו של רשם ההוצאה לפועל.בהסתמך על בקשת החייב לצו תשלומים או על חקירת היכולת שנערכה לחייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע לחייב ״צו תשלומים״, שהוא צו המטיל על החייב לשלם את חובו לזוכה בשיעורים קבועים. | |
| איחוד תיקים של החייב | בקשה לאיחוד תיקים – חייב שפועלים נגדו נושים רבים בהליכי הוצאה לפועל, רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל ״בקשה לאיחוד תיקים״ בלשכה שבה נפתחו מרבית התיקים נגדו. המנגנון של איחוד תיקים נועד להקל על החייב כדי שיוכל לשלם את חובו במרוכז לנושיו השונים לפי תכנית תשלומים נוחה שתתפרש על פני פרק זמן סביר. ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב מסו גל לעמוד בתשלום החוב תוך פ רק זמן סביר (לפי ״מבחן יכולת הפירעון״), רשאי הוא לקבל את בקשתו לאיחוד תיקים של משכנתא. |
| הכרזה על החייב כעל מוגבל באמצעים – ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מסוגל לעמוד בתשלום החוב תוך פרק זמן סביר (לפי ״מבחן יכולת הפירעון״), רשאי הוא להכריז עליו כעל ״מוגבל באמצעים״, ואז יוטלו עליו הגבלות שונות (לדוגמה, הגבלה במשיכת שיקים). תיקיו של חייב מוגבל באמצעים יאוחדו – על חייב כזה ממילא מוטלות הגבלות, שנועדו, בין היתר, ליתן לו תמריץ לפרוע את חובותיו על מנת שההכרזה עליו כעל מוגבל באמצעים תבוטל, ולפיכך, ככלל, אין טעם למנוע ממנו את ה״הטבה״ שבאיחוד תיקים. | |
| הליכים המגבילים את החייב או הפוגעים בחירותו ובפרטיותו | הזמנה לבירור – רשם ההוצאה לפועל רשאי להזמין את ה חייב לבירור, אם החייב לא מילא אחר החיוב המוטל עליו ולא הראה כל נכונות למלא אחריו. |
| צו הבאה – לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אל יו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להוציא צו הבאה, שלפיו יידרש החייב להתייצב לפני רשם ההוצאה לפועל. | |
| מאסר בשל התחמקות מתשלום חוב – ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב משתמט מתשלום חובו, רשאי הוא לצוות על מאסרו של החייב. העיקרון העומד ביסוד מאסרם של חייבים בהליכי הוצאה לפועל הוא של ״כפייה לשם גבייה, ולא לשם ענישה״. לאמור, אין לאסור אדם מחוסר אמצעים. בתיקון מסי 29 לחוק ההוצאה לפועל הוקשחו התנאים למאסר חייבים: צו מאסר נגד חייב יוצא רק אם סכום חובותיו עולה על סכום מינימאלי, ואם רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מאסר החייב מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובאפשרות לנקוט נגדו הליכים חלופיים שפגיעתם בו פחותה. | |
| הגבלות אישיות – רשם ההוצאה לפו על רשאי להטיל על חייב המשתמט מתשלום חובותיו הגבלות שונות, ובכללן: שלילת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק, עיכוב יציאה מן הארץ, ועוד. סנקציות אלה חמורות פחות ממאסר, והן נועדו להרחיב את אמצעי האכיפה שניתן לנקוט נגד חייבים סרבנים שהם בעלי יכולת. | |
| הליכי חיפוש ועיכוב יציאה מן הארץ – בידי רשם ההוצאה לפועל מסורות סמכויות נרחבות להורות על עריכת חיפוש אצל החייב ובחצריו וכן לעכב את יציאת החייב מן הארץ. להבדיל מהליך של עיכוב יציאה מן הארץ – שנועד להגביל את החייב, ובדרך זו לאכוף עליו לקיים את החיוב המוטל עליו – נועד הליך זה למנוע מהחייב לסכל את הליכי ההוצאה לפועל נגדו. | |
| צו למסירת מידע על אודות החייב – רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על גורמים פרטיים וציבוריים המפורטים בתוספת השנייה לחוק (כגון: המוסד לביטוח לאומי, רשות הרישוי, רשם המקרקעין וחברות אשראי), למסור לידיו מידע על אודות חייב המשתמט מתשלום חובות יו, שיסייע באיתור נכסיו ובהערכת מידת יכולתו לפרוע את החוב. בתנאים מסוימים, ניתן להוציא צו כזה אף אם לא חתם החייב על כתב ויתור על סודיות. | |
| תנאי סף לנקיטת ההליכים הפוגעניים הנ"ל – צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים לנקיטת ההליכים הפוגעניים הנ"ל : המצאת אזהרה בהמצאה מלאה – ההליכים הללו יינקטו רק אם הומצאה לחייב אזהרה ב״המצאה מלאה״. זוהי המצאה מחמירה ביותר שנועדה לוודא שהחייב מודע להליכים המתנהלים נגדו. עם זאת, אם התייצב החייב לפני רשם ההוצאה לפועל או הגיש בקשה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו, אזי אין צורך בהתקיימות הדרישה ל״המצאה מלאה״, שכן ברור כי החייב מודע להליכים המתנהלים נגדו. נוסף לכך, אם סירב החייב לקבל את האזהרה או לחתום על אישור המסירה, יראו אותו כמי שהומצאה לו אזהרה בהמצאה מלאה. המצאת התראה לחייב – ככלל, ההליכים הללו יינקטו רק לאחר שהומצאה לחייב התראה, שבה ניתנה לו ארכה נוספת לחזור בו ממריו ולקיים את החיוב המוטל עליו. | |
| הליכים נגד רכושו של החייב | עיקול מיטלטלין – רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות ע ל עיקול מיטל טלי החייב. עם זאת, קיימת בחוק רשימה של מיטלטלין שאין לעקלם מטעמים סוציאליים. |
| עיקול מקרקעין – רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מר ישום הערת אזהרה עליהם ל טובתו. אם המקרקעין אינם רשומים על שם החייב, הרי שבית המשפט המחוזי הוא המוסמך ל הטיל עליהם עיקול, לאחר שהצהיר כי המקרקעין הם של החייב, על אף שאינם רשומים על שמו. | |
| עיקול אצל צד שלישי – רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול נכסים של החייב המצויים אצל צד שלישי (שאינו צד להליכי ההוצאה לפועל). | |
| מינוי כונס נכסים – רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות כונס נכסים על נכס מסוים של החייב , אם ראה בכך צורך לשם ביצוע פסק הדין. | |
| ביצוע בעין – כאשר מסרב החייב למלא אחר פסק דין, המטיל עלי ו למסור נכס שבידיו ל ידי מי שזכאי לכך, רשאי מנהל הלשכה לתפוס את הנכס ולהעבירו לבעליו. | |
| פינוי מקרקעין – כאשר ניתן פסק דין לפינוי מקרקעין והחייב לא מילא אחריו, רשאי מנהל הלשכה לפנות את המקרקעין ולמסרם לידי הזוכה. |
