יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : בית המשפט לנוער כפי שיוסבר להלן :
בית המשפט לנוער, הינו מערכת ארצית שבראשה נשיא וסגני נשיא, והמונה כיום 8 שופטי שלום לנוער קבועים שכל עיסוקם בכך, המתמנים לתפקידם זה על ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת שר המשפטים, ויושבים בדין בכל בתי משפט השלום ברחבי הארץ.
בית המשפט לנוער עוסק בהגנה, באיבחון, בטיפול, בשיקום, בשפיטה ובענישה של קטינים מלידתם ועד בגרותם,על פי שני חוקי הנוער והם: חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך 1960, שעניינו הגנה וטיפול בקטינים שנשקפת סכנה לשלומם ולהתפתחותם התקינה וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א 1971, הדן בשיפוט קטינים עוברי חוק בגין כל העבירות הפליליות, כולל עבירות מסוג פשע המוגשות על פי החלטת פרקליט המחוז, ולמעט עבירות רצח ועבירות נגד ביטחון המדינה (המוגשות לבית המשפט המחוזי).
כל הדיונים בבית המשפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות, וקיים חיסיון מלא על כל הנוגע להם, אלא אם כן התיר בית המשפט את פרסומם.
בקשות על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה): בקשות להכרזת קטין כנזקק מוגשות על ידי פקיד סעד לחוק הנוער, כאשר המשיבים הם הורי הקטין והקטין עצמו (אלא אם כן הורה בית המשפט שלא לזמנו). משנוכח בית המשפט כי הקטין נזקק, ולאחר הגשת תסקיר, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול עבורו, כמפורט בחוק. בית המשפט רשאי ליתן החלטת ביניים להגנה זמנית על קטין הנמצא בסיכון מיידי, וכן לאשר אמצעי חירום שנקט פקיד הסעד.
שיפוט קטינים עוברי חוק (על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה, ודרכי טיפול)): כתב אישום כנגד קטין יוגש בבית המשפט לנוער. אין להגיש כתב אישום נגד קטין אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
כל הוראות החוק הפלילי, כולל חוקי סדרי הדין הפלילי וחוקי המעצרים חלים על שיפוט קטינים כעל בגירים. זאת, בכפוף להוראות המיוחדות המפורטות בחוק הנוער (שפיטה, ענישה, ודרכי טיפול).
בדיון הפלילי בעניינו של נאשם קטין ניתן מעמד מיוחד להוריו אשר מוזמנים לדיון וזכאים להשתתף בו לצד הקטין.
בית המשפט לנוער רשאי למנות לנאשם קטין סניגור אם הוא סבור שטובתו דורשת זאת.
בהכרעת הדין יחליט בית המשפט על זיכויו של הנאשם או יקבע כי הוא "ביצע את העבירה המיוחסת לו". לאחר הכרעת הדין קיימת חובה להגיש תסקיר על ידי קצין מבחן לנוער.
בגזר הדין רשאי בית המשפט לפעול באחת מן הדרכים הבאות:
- להרשיע את הקטין ולגזור את דינו, במספר מגבלות המפורטות בחוק הנוער.
- לנקוט דרכי טיפול כמפורט בחוק.
- לפטור את הקטין בלא צו, אלא באזהרה בלבד.
ערעורים על החלטות או פסקי דין של בית המשפט לנוער מוגשים לבית המשפט המחוזי, ונשמעים לפני שופטים בעלי מינוי כשופטי נוער.
כאמור, הטיפול בנער או בנערה שעברו עבירה פלילית נעשה תחת מסגרת החקיקה לקטינים ונוער : חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971.
הטיפול בבני נוער נעשה בכפפות של משי, ביחס למערכת הפלילית שמטפלת בבגירים. קטינים שנקראים כך מגיל 12 ועד 18. הדיונים נעשים בדלתיים סגורות, כאשר בית המשפט לנוער נחשב לרך יחסית ואפילו מתחשב בשיקולים רבים מלבד ענישה, חינוך, השכלה, הרתעה, אי פגיעה בעתיד הנער ושיקולים נוספים רבים. אם ביחס לבוגרים השיקולים הם ענישה, ביחס לנער הגישה הרבה יותר פשרנית.
המלצותיו של שירות המבחן לנוער, אף שאינן מחייבות, הינן נדבך משמעותי יותר – לטוב ולרע – בהחלטותיו של בית המשפט לנוער, בין אם בשלב המעצר ובין אם בשלב המשפט עצמו.
לפיכך, דן בית המשפט בשאלה מדוע קטנותו של נאשם מהווה שיקול רלוונטי בעת גזירת עונשו וציין 3 נימוקים עיקריים להבחנה בגישה העונשית בין נאשם בגיר ונאשם קטין:
1. אחריות מופחתת: קטין אחראי למעשיו אולם לא במדיה שבגיר אחראי למעשיו, נוכח הבדלים פיזיולוגיים, העדר ניסיון חיים מאו הימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר. לפיכך – יש להחמיר יותר עם הבגיר מאשר עם הקטין.
2. השפעת העונש על הנענש: העונש משמעותי ביותר עבור קטין מאשר בגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית על הנענש. לפיכך – יש לגזור על הקטין עונש מקל יותר מאשר על הנאשם הבגיר.
3. שיקולי שיקום: חוק הנוער יוצר מנקדות הנחה שראוי ואף ניתן לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר. לפיכך – שיקול השיקום תופס מקום נרחב יותר בבואו של בית המשפט לגזור את דינו של קטין לעומת בגיר.
שיטת המשפט הישראלית מאופיינת בגמישות המאפשרת לה לכלול שתי מגמות – דרכי שיקום והחמרה בעונש – ולהתאים עצמה למקרה הספציפי.
בית המשפט מציין כי, במקרים רבים הדגש ניתן על שיקולי שיקום, אולם, ישנם גם מקרים בהם (שהתרבו לאחרונה) חומרת המעשים מחייבת שימוש בדרכי ענישה מחמירים – לרבות מאסר!
עם זאת, גם במקרים החמורים, בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של קטין, ייתן דעתו לשיקולים הספציפיים של הקטין העומד לפניו.
בקשה לעיכוב הליכים – משהוגש כתב אישום לבית המשפט, יכול הנאשם לפנות בבקשה ליועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים המשפטיים כנגדו.
עיכוב ההליכים משמעו בפועל – הפסקת ההליך המשפטי כנגד הנאשם. ולמרות שהחוק מאפשר ליועץ המשפטי לחדש ההליכים תוך זמן מסוים המפורט בחוק, הרי שחידוש לא ייעשה אלא במקרים יוצאי דופן, בהם עבר הקטין בתוך אותו פרק זמן עבירות נוספות.
בקשה לעיכוב הליכים מוגשת בדרך כלל, כאשר מדובר בקטין שתפקודו הנו תקין והאירוע הפלילי בו הסתבך הנו חריג עבורו, או בשל נסיבות אישיות או משפחתיות יוצאות דופן.
רצוי שהבקשה לעיכוב הליכים תהייה מגובה בתמיכה של שירות המבחן לנוער ובכל חומר ממשי אחר התומך בה (חוות דעת מגורמים מטפלים, המלצות שונות וכיוצ"ב).
הבקשה לעיכוב הליכים מועברת ראשית לתגובת התביעה והתביעה מעבירה הבקשה בצירוף התייחסותה להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
בית משפט צבאי לנוער
ביולי 2009 נכנס לתוקף בישראל חוק הנוער החדש (ראה : תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 אשר פורסם ביום 30.07.08 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן), אשר חולל שינויים מהותיים במשפט הישראלי הפנימי. שינויים אלה נועדו להביא למימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי בהתחשב בעקרון העל של טובת הקטין ותוך מתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו ושילובו בחברה. לצורך זה, נקבעו בין השאר, הגבלות ניכרות על הליכי מעצר וחקירה של קטינים וכן הוראות מיוחדות באשר לשפיטתם.
במקביל לרפורמה מרחיקת לכת זו בחוק הישראלי, שאינו חל על בתי המשפט בשטחים הכבושים, חתם מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ביום 29.07.09 על תיקון מס' 109 לצו בדבר הוראות ביטחון. תיקון זה מורה על הקמת בית המשפט הצבאי לנוער וקובע בין השאר, שדיוניו יתקיימו ככל הניתן במקום או בזמן שלא מתנהלים בו משפטים של בגירים. כן מורה התיקון על הפרדת עצורים קטינים מעצורים בגירים בבית המעצר, ובמידת האפשר גם על הפרדה בהבאתם לבית המשפט ובהחזקתם בו.
משמעות התיקון היא בעיקר הצהרתית ואין בו כדי להביא לשיפור מהותי במעמדם של קטינים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית בהליך הפלילי. זאת ממספר סיבות: התיקון אינו מתייחס כלל להליכי מעצר וחקירה של קטינים טרם שפיטתם, למרות שלשמירה על זכויות הקטין בשלבים קריטיים אלה יש השפעה מכרעת על הליך השפיטה.
על פי התיקון, בית המשפט הצבאי לנוער אף אינו מוסמך לדון בענייני מעצר ושחרור של קטינים אלא אך ורק במשפט העיקרי לאחר הגשת כתב אישום. וכך הליכי מעצרם של קטינים מתבצעים בבתי משפט שאינם בתי משפט לנוער, ללא הפרדה בין בגירים וקטינים, ללא תסקיר מעצר(בדיוני מעצר בישראל מוסמך בית המשפט להורות על עריכת תסקיר מעצר המפרט את נסיבותיו האישיות של העצור, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור או המלצות בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. ס' 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נעצרים), התשנ"ו-1996),ולא בפני שופטי נוער.
זאת ועוד, בניגוד למשפט הישראלי הפנימי והבינלאומי המגדירים קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים, התיקון קובע כי בבית משפט צבאי ייחשב כקטין רק מי שגילו מתחת ל-16 שנים.
מתברר כי בשעה שבה בוצעה רפורמה מרחיקת לכת ביחס למעמדם של קטינים במשפט הפלילי בישראל, לא נעשה אלא תיקון מזערי וחלקי בלבד בתחום זה במשפט הצבאי החל בגדה המערבית.
מבחינת החקיקה הפלילית, הועמקו למעשה הפערים הקיימים בין קטינים ישראליים לבין קטינים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית. בית המשפט הצבאי לערעורים צמצם פערים אלה במידה מסוימת כשפסק כי למרות שחוק הנוער החדש אינו חל בבתי המשפט הצבאיים, לא ניתן להתעלם מהעקרונות העומדים ביסודו (ראה : ע"מ 2912/09 התביעה הצבאית נ' נשמי אבו רחמה), ואולם, אין ספק שההגנה על זכויותיהם של קטינים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית בהליך הפלילי עדיין רחוקה מרחק רב מסטנדרטים מינימליים של המשפט הישראלי והבינלאומי. לגבי קטינים אלו, נסוג העיקרון של טובת הקטין מפני עיקרון על אחר הנגזר מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס, שוקלים כל מקרה לגופו, ובמקרים המתאימים ולאחר שיחות עם שירות המבחן לנוער ו/או גורמים מקצועיים נוספים, תוגש בקשה מתאימה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת להביא להפסקת ההליך כנגד הקטין.
