עוולות מסחריות – שקר מפגיע
א. העוולה Injurious Falsehood. קרובה לעוולה של לשון הרע. 58. שקר מפגיע (א) שקר מפגיע הוא פרסום הודעה כוזבת בזדון בין בעל-פה ובין בדרך אחרת, בנוגע לעסקו של אדם, למשלח-ידו, למקצועו, או לטובין שלו או לזכות-קנין שלו; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד פרסום כזה אלא אם סבל על ידי כך נזק ממון. (ב) "פרסום", […]
עוולות מסחריות – גניבת עין
א. כללי העוולה היא ממשפחת העוולות המסחריות. עפ"י הטבע המשפטי היא משויכת לתחום ה"קניין הרוחני" לצד הפטנטים, והסימנים המסחריים. זהו קניין ערטילאי, שדורש הגנה. העוולה נועדה להגן על האינטרס של היצרן (ולא על זה של הקונה, המאוכזב מן ההטעיה). קיימות הגנות סטטוטוריות ליצרן מכוח פקודת סימני הסחורות והמדגמים. סעיף 59 לפקודת הנזיקין מגן על מקרים […]
גישות בהטלת אחריות נזיקית-פלילית
א. חוק הגנת הצרכן סעיף 2 – בא להגן על הצרכן מפני הטעיה. מדובר בחוק פלילי, אשר בפועל אכיפתו היא בידי הצרכנים. באופן זה, מעשים הנעשים בניגוד לחוק נתפסים בגדר עוולה (סעיף 31). 2. איסור הטעיה (תיקון: תשמ"א, תשמ"ח, תשנ"ג) (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך […]
תהליך מכרז
הכנת נוסח מודעה בעיתון – כוללת: מהות המכרז (לדוגמה: מכירת רכב), היכן ניתן להשיג את מסמכי המכרז (מעבר למודעה), היכן ומתי ניתן להגיש את המכרז.ר' תקנה 15 לתקנות חובת מכרזים. הכנת "סט" של מסמכי המכרז הכולל בד"כ:(א) "הזמנה להציע הצעות" – כוללת את כל הסעיפים הרלבנטים לארגון תהליך המכרז כגון: תנאי הסף, אילו מסמכים יש לצרף […]
החובה לקיים מכרז
עד חקיקת חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 עד חקיקת החוק, חובת המכרז של רשויות המדינה נבעה מן הפסיקה ומהתכ"ם (תקנון כספים ומשק של החשב הכללי). לתכ"ם תוקף של הנחיות פנימיות, ומשיקולים ענייניים, ניתן היה לסטות מהוראותיו.לאחר חקיקת חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 תחולת חוק חובת מרכזים 2. חובת מכרז [תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג] (א) המדינה כל תאגיד ממשלתי, […]
דרכי ההתקשרות
בחוק חובת מכרזים מעוגנות 3 דרכים עיקריות לעריכת התקשרות: א. מכרז פומבי ב. מכרז סגור (תקנה 4) ג. קבלת הצעות (תקנה 5 + 14)מכרז פומבי אין הגדרה למכרז פומבי בחוק או בתקנות. ישנן תקנות העוסקות במרכז פומבי, מהן ניתן ללמוד מהו. תקנה 15 – פרסום מכרז פומבי הוא בעיתונות תקנה 17 – מסמכי המכרז פתוחים […]
מבוא
ישנם סיכונים שאדם או גוף נוטלים על עצמם וצריך לנהל את הסיכוניםהאלה. אחד האמצעים לניהול הסיכונים, הוא תשלום כסףלאדם או גוף בנסיבות מסוימות, עקב הסכם שנושאו הוא הסיכון. הסיכונים הפופולאריים הם: שריפה, גניבה, חובות לצד ג' ועוד. אם לא ניצור מכשיר שינהל את הסיכון תמורת תשלום, בסופו של דבר הנטל ייפול על החברה. הגדרת ביטוח לאומי – ביטוח […]
ביטוח נזקים – ביטוח נכסים
מבחינה כלכלית ושיווקית עסקי הביטוח מתחלקים לשניים: ביטוח חיים – לאו דווקא למקרי מוות (ביטוחי מנהלים, קיבוציים…). ביטוח כללי (אלמנטרי) – כולל ביטוחי שיפוי. ס' 55 – מהות הביטוח (ביטוח שיפוי) 55. מהות הביטוח (א) בביטוח נכסים חייב המבטח לשפות בעד נזק שנגרם למבוטחאו למוטב מחמת שהנכס המבוטח אבד או ניזק. (ב) הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח […]
ביטוח נזקים – ביטוח אחריות
ס' 65 – מהות הביטוח – "חבות" 65. מהות הביטוח בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבותכספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדהעילת החבות האמורה. בצידה של כל חובה יש זכות ובצידה של כל זכות יש חובה. בחוזים החובה היא מכוח חוזה. בנזיקין יש חיוב רצוני (או להפך: חיוב אסור […]
ביטוח חיים
ביטוח חיים לעומת ביטוח נזקים בביטוח חיים אין תחלוף, אין ביטוח חסר, אין ביטוח כפל, אין ביטוח יתר ואין תת ביטוח, אלא יש רק תשלום בסכום מסוים. זאת להבדיל מביטוחי נזקים שבהם התשלום של המבטח הוא עד כדי תקרת סכום הביטוח. ומכאן הנגזרות הנ"ל. לעומת זאת בביטוח חיים אין רלוונטיות לנגזרות כי אלו לא ביטוחי שיפוי. אדם יכול […]
