יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : שחרור בערובה, כפי שיוסבר להלן :
- אם טרם הוגש כתב אישום, הסמכות לדון בבקשה לשחרור בערובה שמורה לבימ"ש השלום.
- כשמדובר בנאשם נגדו הוגש כתב אישום – הסמכות לדון בבקשה לשחרור בערובה מסורה לבית המשפט המוסמך לדון בכתב האישום.
- לבקשת חשוד או נאשם הנתון במעצר – רשאי בית המשפט לצוות על שחרור בערובה או ללא ערובה. גם התביעה והרשות החוקרת רשאיות לבקש שחרור בערובה.
- בהעדר סמכות לבית משפט להורות על מעצר – לא ניתן לקבוע ערובה כתנאי לשחרור. כשמדובר בנאשם, רשאי בית המשפט לצוות על ערובה גם אם אינו מוסמך להורות על מעצר, כדי להבטיח את התייצבותו למשפט.
- חשוד בעבירות הבאות לא ישוחרר בערובה קודם גביית עדות מוקדמת של עד שבית המשפט סבור עי יש לגבות עדותו לאלתר, ובלבד שלא חלפו 14 יום מתחילת המעצר ועד לשמיעת העדות המוקדמת:
א. סרסרות ושידול לזנות.
ב. סחיטה בכוח או סחיטה באיומים.
ג. לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט צריכה עצמית).
- בניגוד לאמור לעיל, ניתן לשחרר בערובה לפני גביית עדות מוקדמת אם:
א. התובע הסכים לכך.
ב. השופט שוכנע כי השחרור לא יפריע לגביית העדות.
- כל עוד לא הוגש כתב אישום, שוטר שאינו תובע רשאי לנהל הליכים בעניין מעצר ושחרור בערובה, למעט בקשה לעיון חוזר וערר.
- בקשה לשחרור בערובה שלא אגב דיון בצו מעצר, תוגש בכתב, תכיל את תמצית הנימוקים ויצורפו לה העתקים של בקשות קודמות.
- בהחלטת שופט על ערובה, עליו לשקול, בין היתר את:
א. מהות העבירה.
ב. המידע שבידי התביעה.
ג. העבר הפלילי.
ד. המצב הכלכלי והיכולת להמציא ערובה.
ה. האפשרות לעמוד בתנאי הערובה.
ו. לקטין – צרכיו המיוחדים.
- בית המשפט רשאי להורות על ערובה בדרך של עירבון כספי, ערבות עצמית, לבדם או בצרוף ערבות מכל סוג, לרבות ערבות או עירבון כספי של ערבים.
- ניתן להתנות השחרור בערובה בתנאים נלווים. להבדיל משחרור בתחנת משטרה, התנאים הנלווים הנקבעים ע"י ביהמ"ש אינם טעונים הסכמת החשוד או הנאשם.
- בין היתר, רשאי ביהמ"ש להורות על התנאים הנלווים הבאים:
א. הודעה על שינוי המען ובמקום העבודה.
ב. איסור יציאה מהארץ והפקדת הדרכון.
ג. איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ.
ד. איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע.
ה. חובה להימצא בפיקוח קצין מבחן (לאחר תסקיר מעצר, עד 6 חודשים. ביהמ"ש רשאי להאריך ב-6 חודשים כל פעם).
ו. חובת טיפול למשתמשים בסמים, אם אושר ע"י קצין מבחן.
ז. חובה להתייצב בתחנת משטרה.
ח. איסור יציאה ממקום המגורים (מלא או חלקי).
ט. איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, אם מסכן ביטחון הציבור או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.
י. מילוי צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות המשפחה.
יא. הפקדת כלי נשק בתחנה – אם חשוד באלימות.
יב. התניית השחרור בבדיקות רפואיות/טיפול רפואי/טיפול מקצועי אחר. בכפוף לפיקוח קצין מבחן, על בסיס תסקיר מעמר ובהסכמת החשוד.
- אם לא קיימת עילת מעצר, אך השחרור הוא בערובה, ניתן להטיל רק איסורים הרלוונטיים להתייצבותו למשפט.
- אם לא קיימת עילת מעצר, אך השחרור הוא בערובה, ניתן לעכב יציאתו מהארץ רק אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
א. אפשרות סבירה שלא יתייצב לחקירה או למשפט.
ב. לא ניתן להבטיח ההתייצבות בהמצאת ערובה או בתנאי שחרור מתאימים.
- בשחרור בעבירת אלימות במשפחה, או באלימות חמורה תוך שימוש בנשק, אם לא התנה השחרור בהפקדת הנשק – על השופט לפרט הנימוקים לכך.
- כתב ערובה יפרט תנאי השחרור וייחתם בפני אחד מאלה:
א. שופט.
ב. רשם.
ג. מזכיר בית המשפט.
ד. שוטר.
ה. סוהר.
- בכתב ערובה החתום בידי צד שלישי יפורטו גם התנאים המיוחדים שלמילויים הוא ערב.
- אם לא הומצאה ערובה, יובא תוך 24 שעות בפני שופט.
- אם לא קבע שופט מועד להמצאת הערובה והיא לא הומצאה, יובא תוך 48 שעות בפני שופט.
- עם המצאת הערובה ומילוי תנאיה – ישוחרר האדם ממעצר.
- הפר המשוחרר בערובה תנאי – רשאי שוטר לעצרו ולהביאו לתחנה. אם נעצר על ידי הקצין הממונה, יש להביאו לפני שופט תוך 24 שעות.
- שופט אשר המשוחרר בערובה הובא בפניו, רשאי להורות אחת מאלה:
א. לעצור – אם התגבשה עילת מעצר.
ב. לשחרר בערובה – בתנאים שקבע.
ג. לחלט הערבות.
- בהעדר המשוחרר – אם המשוחרר הפר תנאי השחרור, ולא ניתן להביאו בפניו, הוא רשאי לחלט הערבות.
- בהעדר הערב – אם הערבות ניתנה ע"י ערב, תידון הבקשה לחילוט הערבות רק לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע טענותיו.
- ביהמ"ש רשאי לבטל ערבות ערב אם:
א. הערב ביקש זאת.
ב. לדיון הוזמנו המבקש, המשוחרר והערבים האחרים.
ג. המשוחרר לא התייצב בפני ביהמ"ש.
- ביהמ"ש חייב לבטל ערבות בהתקיים התנאים הבאים:
א. הערב ביקש זאת.
ב. המשוחרר בערובה התייצב או הובא בפני בית המשפט.
- ביהמ"ש רשאי להוציא צו הבאה לערב שהוזמן ולא התייצב, אלא אם:
א. הערב מיוצג בדיון ע"י עו"ד.
ב. הערב הודיע לביהמ"ש בתצהיר כי הוא מסכים לבקשה.
- אם ביטל בית המשפט ערבותו של ערה הוא רשאי:
א. לבטל השחרור בערובה.
ב. לקבוע ערובה אחרת.
ג. לשנות תנאי הערובה.
- תוקף הערובה ע"י ביהמ"ש לחשוד שלא הוגש כתב אישום נגדו – 180 יום. אם תוך 180 יום לא הוגש כתב אישום, מתבטלים הערובה ותנאי השחרור.
- ביהמ"ש רשאי להאריך ערבות לעד 180 ימים נוספים בתנאים הבאים:
א. הוגשה בקשה באישור תובע.
ב. הבקשה הוגשה לפני שתם תוקף הערובה.
- ביהמ"ש רשאי להאריך הערבות לעד 90 ימים נוספים אם:
א. הוגשה בקשה באישור היוהמ"ש.
ב. הבקשה הוגשה לפני שתם תוקף הערבות.
- הדיון בהארכת תוקף הערבות יערך בפני המשוחרר או סנגורו, ובפני תובע. ניתן לדון שלא בפני המשוחרר אם הומצאה לו הודעה על הדיון 48 שעות מראש.
- כשמדובר בנאשם – תוקף הערבות ותנאי השחרור הוא עד סיום ההליכים.
- תקיפת החלטת ביהמ"ש בעניין מעצר חשוד או נאשם יכולות להיעשות באחת הדרכים הבאות:
א. על ידי הגשת עיון חוזר לערכאה הראשונה שדנה בעניין.
ב. על ידי הגשת ערר על ההחלטה לערכאת הערעור.
