יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : שיקולי ענישה כפי שיוסבר להלן :
קיים מגוון רחב של שיקולים העומדים בפני בית המשפט לנוער בבואו לגזור עונשו של קטין, שכדאי מאד להיות מודעים להם, על מנת שנוכל להיערך נכון ולהגיע לשלב הטיעונים לעונש, כשבאמתחתנו נימוקים רבים ככל האפשר להקלה בגזירת הדין, או לטיעון כנגד הרשעתו של הקטין בדין.
יש לזכור, שבית המשפט לנוער רואה לנגד עיניו את שיקולי שיקומו של הקטין, יחד עם זאת כבר נאמר על ידי בית המשפט העליון ש"קטינות היא לא חסינות", וככל שהעבירה חמורה ונסיבות ביצוע חמורים, יטו אלה את הכף לחובתו של הנאשם, למרות קטנותו.
במקרים כאלה, לצד שיקולי השיקום, עומדים אינטרסים מנוגדים כגון הצורך להרתיע, שיקולי גמול, ועוד.
להלן, נמנה את שיקולי הענישה המרכזיים העומדים לנגד עיני בית המשפט :
גיל – ככל שמדובר בקטין צעיר יותר, יטה בית המשפט לתת לו הזדמנות שיקומית. הדברים נכונים גם לעניין גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, וכן גילו בעת גזרת דינו, שאז ככל שהוא קרוב לבגירות, יטה בית המשפט לראותו כבוגר האחראי למעשיו, וכמי שאפשרויות הטיפול בו מצומצמות יותר.
תפקוד כללי – בית המשפט בוחן את תפקודו הכללי של הקטין מתוך ההבנה שקטין אינו נמדד רק על פי רגע ביצוע העבירה ויש מקום לקבל עליו תמונה רחבה ככל הניתן. על כן יבדוק בית המשפט מספר פרמטרים הנוגעים לתפקודו של הקטין:
א. לימודים – האם הקטין נמצא במסגרת חינוכית, ואם כן, כיצד הוא מתפקד במסגרת. האם הוא מקבל סמכות מוריו, מהו יחסו לחבריו, מידת השקעתו והשתדלותו ועוד.
ב. עבודה – במידה והקטין לא לומד, יש חשיבות רבה לכך שהוא עובד באופן מסודר וקבוע (המלצת מעביד בהחלט עשויה לסייע). גם לגבי קטין שלומד, עבודה בשעות הפנאי מהווה ראייה לחריצות והיא בהחלט נתון רלוונטי לטובתו.
ג. תפקוד בבית ובמשפחה – כאן תיבחן התנהגותו של הקטין במסגרת התא המשפחתי. האם הוא נשמע להוריו ומכבד סמכותם, האם מוצבים במשפחה גבולות ברורים.
הסתבכויות קודמות עם החוק – יש חשיבות רבה לשאלה האם מדובר בתיק אחד ויחיד של הקטין, או שמדובר בקטין שיש לו כבר תיקים קודמים, ולמרות זאת הוא שב ומסתבך.
התייחסות הקטין לעבירה – התייחסותו של הקטין לעבירה אותה ביצע הנה נקודה מרכזית, שכן חשוב מאד שהקטין יקבל אחריות מלאה לעבירה אותה ביצע (כאשר קיימות ראיות מספיקות להוכחתה), יפנים את טעותו ויביע חרטה אמיתית. במידה והקטין מפחית מחומרת מעשיו, או מגלה אדישות כלפי העבירה, עולה החשש כי לא הפיק הלקחים והוא עלול לשוב ולהסתבך. ההתייחסות לעבירה, כוללת כמובן את ההתייחסות לקורבן העבירה, הנכונות לגישור, כתיבת מכתב התנצלות ונכונות לפיצוי (הכל באמצעות שירות מבחן, ולא באופן עצמאי וישיר), הינן נקודות שייזקפו לכף הזכות.
התייחסות המשפחה לעבירה – גם אופן התייחסות הוריו של הקטין לביצוע העבירה ולתהליך אותו עובר הקטין הנו בעל משקל, שכן המסר שמעבירים ההורים לקטין הוא חשוב ביותר, כאשר בית המשפט יראה בחיוב הורים אשר לצד התמיכה ההורית בבנם, יעמידו אותו באופן חד משמעי על חומרת התנהגותו, ויפעלו יחד איתו בכל דרך למניעת הישנות המקרה.
האם קיימת בעיה של שימוש בסמים או באלכוהול – שאלה זו רלוונטית ולא רק בעבירות סמים או עבירות שהרקע להן היה נעוץ בשימוש בסמים או צריכת אלכוהול, שכן יש לה השלכה ישירה על תפקודו של הקטין והחשש להסתבכויות נוספות. במידה וקיימת בעיה של סמים או אלכוהול, ההירתמות לטיפול המתאים, הינה החיונית ביותר, ויש לה משקל עצום בשיקולי הענישה.
שיתוף פעולה בטיפול – הצורך הטיפולי קיים לא אחת ולא רק בבעיות סמים ואלכוהול, אלא בבעיות נוספות שמתגלות, כגון קושי לשליטה בכעסים, חשש מנטייה לפגיעה מינית, ועוד. לעיתים סבור שירות המבחן כי יש מקום לאבחון פסיכולוגי או דידקטי על מנת לאתר בעיות שונות. הנכונות לשיתוף פעולה וקבלת הטיפול ההולם במקרה הצורך, תעמוד בעיני בית המשפט כנתון מרכזי בעת גזירת הדין.
תרומה לקהילה – במידה והקטין פעל בדרך המהווה תרומה לקהילה, במסגרת התנדבותית כלשהי, תהווה תרומה זו נקודת זכות נוספת עבורו.
ההתייחסות לקורבן העבירה – בשיקולי הענישה, רואה בית המשפט לנגד עיניו את קורבן העבירה, גילו ומידת הפגיעה בו, וכן את מידת האמפתיה של הנאשם לנפגע, ונכונותו להתנצל ולפצות.
שיקולי הרתעה – שיקולי ההרתעה כוללים את חומרת העבירה, ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, עולה הצורך בענישה מכבידה ומרתיעה. כמו כן, יתייחס בית המשפט לנפיצותה של העבירה, וכאשר מדובר בעבירה הנפוצה בין קטינים, יטה בית המשפט להחמיר בענישה על מנת להילחם בתופעה ולהרתיע.
חומרת העבירה – חומרת העבירה וחומרת נסיבות ביצועה, באים במניין השיקולים בגזירת דינו של קטין. לעומת פקטורים דינאמיים כמו שיתוף פעולה בטיפול, חומרת העבירה היא עובדה שקשה לשנותה. כאשר קטין ביצע עבירה נפוצה וחמורה, יטה בית המשפט לשקול שיקולי הרתעה, בכדי להרתיע את הקטין באופן ספציפי וכן להרתיע את הרבים באופן כללי. באותה מידה, ככל שמדובר בנסיבות ביצוע חמורות יותר (כגון: עבירת אלימות שבוצעה באופן אכזרי במיוחד), יטה בית המשפט לתת משקל נכבד יותר לפן הרתעתי.
