עבירות תקיפה/עבירות אלימות במשפחה

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות. המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : עבירות תקיפה/עבירות אלימות במשפחה, כפי שיוסבר להלן :

עבירות תקיפה כוללות בחובן גם עבירות של אלימות במשפחה (אלמ"ב) כלפי בן זוג לרבות הידוע בציבור כבן זוג, ילדים והורים.

בחלק גדול מהמקרים, החקירה בגין מקרי אלימות במשפחה, נפתחת מדיווח למשטרה של שכנים, קרובי משפחה, ונושאי תפקידים של לשכת הרווחה כגון פקיד סעד, עובד סוציאלי או אפילו מיועצת בית הספר של הילדים.

ישנם מקרים בהם בעבירות תקיפה הקורבן מגיע כדי לקבל טיפול בבית חולים או במרפאה, וכאן קמה חובה, עפ"י חוק, לגורם שנותן את הטיפול לדווח למשטרה אם קיים חשש כי  המטופל הינו קורבן של תקיפה או אלימות במשפחה.

זה המקום לציין כי, עבירות אלימות במשפחה הינן עבירות חמורות, שמטופלות בד"כ ע"י הפרקליטות ולא ע"י התביעות, כאשר בד"כ בסיום החקירה מוגש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים (העמדה לדין) כנגד התוקף.

הגדרה של תקיפה לפי חוק העונשין: המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בכל דרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.

לעניין הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר אחר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

בעבירות תקיפה ישנם כמה רמות, כאשר עבירת התקיפה הקלה ביותר הינה תקיפה סתם והחמורה ביותר הינה תקיפה בנסיבות מחמירות.

"תקיפה סתם" – תקיפה אשר לא גורמת חבלה לקורבן – והעונש עליה הוא עד שנתיים מאסר.
"תקיפה הגורמת חבלה ממשית" – עבירת תקיפה בדרגה בנונית – תקיפה שגורמת לגורמת פציעה או שטף דם לקורבן והוא נזקק לטיפול רפואי – והעונש עליה הוא עד שלוש שנים מאסר.
"תקיפה בנסיבות מחמירות" – עבירת תקיפה בדרגה גבוהה – תקיפה סתם או תקיפה הגורמת חבלה של ממש, כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה התקיפה – והעונש על כך הוא כפל העונש הקבוע לעבירה.

תקיפה בנסיבות מחמירות נחשבת גם כאשר התקיפה מתבצעת כנגד בן משפחה (הורים, אחים, ילדים) או בן זוג.
בתי המשפט לא ממהרים לשחרר ל"מעצר בית" את התוקף אם הכה את אשתו או ילדיו או את התוקפת אם הכתה את ילדיה, או שהתוקף השתמש  בסכין או בחפץ כנגד הקורבן, או שמצבו של הקורבן הוא חמור, שכן בעבירות מסוג זה קימת עילת מעצר סטטוטורית (עילת מעצר בחוק).

במידה ובית המשפט מחליט לשחרר את התוקף/ת למעצר בית, הוא משחרר את התוקף למעצר בית מלא בתנאים מגבילים, ללא יכולת לצאת מהבית לכל שעות היממה, במקום אשר רחוק ממקום ביתו של קורבן האלימות, תוך איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם קורבן האלימות, ובפיקוח של שני מפקחים לפחות, עם הפקדה כספית (כסף מזומן או ערבות בנקאית) וחתימת ערבות עצמית (ערבות של התוקף) וערבות צד ג' (בד"כ ערבות של המפקחים) כדי לוודא שהתוקף לא יפר את תנאי שחרורו.

האם ניתן לבטל תלונה שהוגשה במשטרה בגין עבירות אלימות:
כאשר קורבן אלימות מגיש תלונה במשטרה על כך שבן זוגו ביצע כלפיו עבירת אלימות ולאחר מכן מבקש מהמשטרה שלא לחקור את העבירה, הבקשה שלא לחקור לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה כי אין בדבר עניין לציבור.

החלטה כי אין עניין לציבור בהמשך החקירה, תתקבל בשני תנאים:

1.      אישור החלטה – החלטה של קצין בדרגת פקד ומעלה שטעונה אישור של קצין המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי.

2.      הפניה למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה – בטרם תתקבל החלטה שלא לחקור ובטרם יתקבל האישור על כך, רשאים הן הקצין המחליט והן הקצין המאשר, להפנות את המתלונן ואת התוקף, כמובן בהסכמתם, למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה.

לפיכך, ישנה חשיבות רבה לפנות לעו"ד פלילי כבר בעת החקירה בעבירות אלימות במשפחה.

עו"ד פלילי מקצועי יכול למנוע הגשת כתב אישום בעתיד אשר יגרור אחריו צרות רבות וסבל רב למי שמעורב בתקיפה. 
 

עבירות אלימות מחוק העונשין

פרק י : פגיעות בגוף

סימן א : גרימת מוות

 298. הריגה [תשכ"ו]

הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנים.

 300. רצח

 (א)   העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1)   גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
(2)   גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
(3)   גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
(4)   גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
(ב)   מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950, דינו – מיתה.

 300א. עונש מופחת [תיקון:תשנ"ה]

על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:
(א)  מצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –
(1)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2)   להימנע מעשיית המעשה.
(ב)   במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח, לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב.
(ג)   כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו.

 301. כוונה תחילה

 (א)   לעניין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו.
(ב)   לעניין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסוים, מבני משפחתו או מבני גזעו.
(ג)   כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה.

 302. שידול או סיוע להתאבדות

המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.

 303. המתת תינוק [תיקון: תשל"ח]

 (א)   אישה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל הייתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.
(ב)   האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכושרו השכלי לפי סעיף 19. 

 304. גרימת מוות ברשלנות [תיקון: תשנ"ה]

הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

 305. נסיון לרצח

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1)   מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
(2)   עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מלעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

 307. איום בכתב לרצוח

הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב איום ברצח, והגורם יודע תכנו של הכתב, דינו – מאסר שבע שנים.

 308. אדם – מאימתי

משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לעניין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת.

 309. גרימת מוות- מהי

בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
(1)   הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן – לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
(2)   גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
(3)   באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
(4)   במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
(5)   מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.

 329. חבלה בכוונה מחמירה [תיקון: תש"ס(4), תשס"ב(5)]

 (א)   העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור. דינו – מאסר עשרים שנים:
(1)   פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
(2)   מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
(3)   גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
(4)   שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
(5)   מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;
(6)   זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
(ב)   העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 382(ב).
(ג)   עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא בדין, דינו – מאסר שבע שנים.

 334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

  335. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות [תיקון: תשנ"ו, תשס"ב]

 (א)   נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 –
(1)   כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;
(2)   כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
(א1)העובר עבירה לפי סעיף 333 כלפי בן משפחתו, דינו – מאסר עשר שנים.
(ב)   העובר עבירה לפי סעיף 334 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1)   בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2)   קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

341. חבלה ברשלנות [תשכ"ו]

העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשית מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה.

סימן ח: תקיפה

 378. תקיפה – מהי

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

 379. דין תקיפה סתם

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

 380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.

 381. תקיפות שונות [תיקון: תש"ם]

 (א)   העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)   תוקף חברו כדי לבצע פשע;
(2)   תוקף חברו כדי לגנוב דבר;
(3)   תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;
(ב)   התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר חמש שנים.

 382. תקיפות בנסיבות מחמירות [תיקון: תשמ"ג, תשנ"ו]

  (א)   נעברה עבירה לפי סעיפים 380 ,379 או 381 (א)(1) או (3) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.
(ב)   העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1)   בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2)   קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.
(ג)   העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.