עבירות רצח

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : עבירות רצח, כפי שיוסבר להלן :

עבירת רצח הינה העבירה הכי חמורה שבחוק העונשין, ולכן העונש על מי שהורשע בעבירת רצח הוא מאסר עולם ועונש זה בלבד.
למען הסר ספק, מאסר עולם זה מאסר לתקופה בלתי קצובה ולא 25 שנה מאסר, ורק אם נשיא המדינה החליט לקצוב את עונשו של האסיר אז העונש הופך קצוב, וגם אז הנשיא אינו חייב לקצוב את העונש ל 25 שנה, הוא יכול לקצוב את העונש גם ל 40 שנה, ורק אחרי קציבת העונש המאסר מומר לשנים.
  עולה השאלה, אם מאסר עולם זה כל החיים, אז כיצד מחבלים או רוצחים מקבלים כמה מאסרי עולם, והתשובה לשאלה היא קדושת האדם, על כל אדם שנרצח העונש עליו מאסר עולם, גם אם בפועל אי אפשר לשבת יותר ממאסר עולם אחד.

עבירת הרצח מהי?
אדם גורם בכוונה תחילה למותו של אדם, ואין העבירה מסתפקת בפחות מאשר "כוונה תחילה" להמית אדם.
בהגדרה אין מגבלות כל שהן ביחס לטיבה של ההתנהגות הגורמת למוות, זו יכולה להיות מכל סוג שהוא, במעשה או במחדל.
כוונה תחילה לפי הסעיף זו כוונה מיוחדת להרוג, הכוונה המלווה בשיקול וביישוב הדעת, להבדיל מכוונה ספונטאנית, כוונה מבלי שקדמה לה התגרות בתכוף למעשה.
  עוד מבחינת הדין יש דרישה שהרוצח יחפוץ בתוצאה הקטלנית של מעשיו והיאחזות מראש של מות הקורבן.
מבחינת יסודות העבירה, דרוש שיהיה הכנה לרצוח, והכוונה לאחר שהאדם הכין עצמו לרצוח או שהכין מכשיר שבו אפשר לרצוח.

עבירות אלימות מחוק העונשין

פרק י : פגיעות בגוף

סימן א : גרימת מוות

 298. הריגה [תשכ"ו]

הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנים.

 300. רצח

 (א)   העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1)   גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
(2)   גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
(3)   גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
(4)   גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
(ב)   מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950, דינו – מיתה.

 300א. עונש מופחת [תיקון:תשנ"ה]

על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:
(א)  מצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –
(1)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2)   להימנע מעשיית המעשה.
(ב)   במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח, לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב.
(ג)   כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו.

 301. כוונה תחילה

 (א)   לעניין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו.
(ב)   לעניין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסוים, מבני משפחתו או מבני גזעו.
(ג)   כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה.

 302. שידול או סיוע להתאבדות

המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.

 303. המתת תינוק [תיקון: תשל"ח]

 (א)   אישה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל הייתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.
(ב)   האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכושרו השכלי לפי סעיף 19. 

 304. גרימת מוות ברשלנות [תיקון: תשנ"ה]

הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

 305. נסיון לרצח

העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1)   מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
(2)   עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מלעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

 307. איום בכתב לרצוח

הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב איום ברצח, והגורם יודע תכנו של הכתב, דינו – מאסר שבע שנים.

 308. אדם – מאימתי

משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לעניין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת.

 309. גרימת מוות- מהי

בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:
(1)   הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן – לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;
(2)   גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;
(3)   באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;
(4)   במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;
(5)   מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.