יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת דיני עבודה, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך.
במסגרת מחלקת דיני העבודה המשרד מעניק יעוץ משפטי מקצועי הן למעסיקים והן לעובדים.
ליניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס ניסיון רב הן בייצוג מעסיקים והן בייצוג עובדים בבתי הדין לעבודה.
יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט העבודה, בין היתר בנושא : נסיעות לעבודה כפי שיוסבר להלן :
מבוא
ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום וההסתדרות הכללית בדבר החזר הוצאות נסיעה, אשר הורחב בצו הרחבה קובע כי כל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות, על למקסימום של 23.70 ש"ח ליום (החל מינואר 2010), בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
הוצאות הנסיעה יקבעו לפי תעריף נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, לפי מחיר נסיעה מוזל, או מנוי חודשי חופשי או על בסיס כרטיס הנחה של מספר נסיעות (כרטיסיה) אם קיים כזה.
עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה בגבולות הסכום הנקוב גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.
החזר הוצאות לא ישולם למישמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. אם העובד מוסע לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי להחזר הוצאות עד למחצית סכום המקסימום שנקבע.
אין כל התניה בצו ההרחבה שהעובד יעשה שימוש בתחבורה ציבורית דווקא על מנת שיהיה זכאי להחזר הוצאות, שכן ההתייחסות הינה להיזקקות לתחבורה ולאו דווקא לתחבורה ציבורית.
מכאן שהזכאות להחזר הוצאות נסיעה קיימת גם לעובד שאינו נזקק לתחבורה ציבורית ובלבד שעל פי אמות מידה אובייקטיביות הוא זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו (דב"ע נו/3-46 רונית עילם נ' אטלס שרותי כ"א בע"מ פד"ע ל 65).
מקובל כי מרחק של מעל 500 מטרים ממקום המגורים אל מקום העבודה יחשב כאמת מידה אובייקטיבית לפיה העובד זקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו
על כן, עובד יהיה זכאי להחזר הוצאות גם כאשר הוא עושה שימוש ברכבו הפרטי על מנת להגיע אל מקום עבודתו, וגם כאשר הוא עושה שימוש ברכב לא ממונע, כגון אופניים וגם כאשר הוא הולך ברגל אל מקום העבודה
עובד שנעדר מעבודתו מסיבה כל שהיא אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.
החזר הוצאות נסיעה עבור עבודת לילה
בצו ההרחבה אין התייחסות לאופן הגעת העובד למקום העבודה, ואין כל הבדל, לעניין הזכאות להחזר הוצאות נסיעה, בין עובד המגיע בתחבורה ציבורית לבין עובד אשר עושה שימוש ברכבו הפרטי או במונית על מנת להגיע למקום העבודה.
בשני המקרים החזר הוצאות הנסיעה על ידי המעסיק ייקבע בהתאם לתעריפי תחבורה ציבורית בלבד. הדבר נכון, אף אם העובד הוציא בפועל סכום הגבוה בהרבה מתעריפי תחבורה ציבורית לצורך הגעתו למקום העבודה.
בצו ההרחבה אין התייחסות למצב בו אין באפשרות העובד להגיע בתחבורה ציבורית למקום העבודה, כדוגמת עבודה בלילה, או במנוחה השבועית, שעות בהן אין תחבורה ציבורית סדירה. גם במקרים אלה, חובת המעביד בהחזר הוצאות נסיעה מוגבלת לתעריפי תחבורה ציבורית, ולא יותר.
כמו כן, לא חלה במקרים אלה כל חובה על המעסיק להעמיד לרשות העובד הסעה מטעמו למקום העבודה. כלומר, מעסיק המסיע עובדיו בהסעה מאורגנת, אינו חייב לשלם לעובדים החזר הוצאות נסיעה.
עם זאת, נסיעה מזדמנת ברכבים של המעביד, כאשר המעביד לא מיידע את העובדים, כיסידור זה מהווה תחליף להסעות מוסדרות ובמקום דמי נסיעה, לא תפטור את המעבידמחובתו לתשלום דמי נסיעה לעובד, שהגיע בכוחות עצמו לעבודה.
מכאן, שעל אף שהמעביד דורש מהעובד להגיע מידי פעם בשעות הלילה המאוחרת, עת לא קיימת תחבורה ציבורית סדירה, והעובד נאלץ להוציא סכומים גבוהים על מנת להגיע למקום עבודתו, לא חלה חובה על המעביד לשלם לו מעבר לקבוע בצו ההרחבה.
מעביד החפץ לפצות את עובדו במקרים אלה רשאי כמובן לעשות כן. יתרה מזו, המעביד אינו מחויב להעמיד לרשות העובד הסעה למקום העבודה אף כאשר אין תחבורה סדירה למקום העבודה.
בהתאם לתקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), תשמ"ו-1986, במקום עבודה בו עובדים במשמרות יספק המעביד לעובדת בלילה אמצעי תחבורה למקום העבודה וממנו במידה ואין אפשרות להסתייע בשירותי תחבורה אחרים.
בהתאם לתקנות, הוראה זו לא תחול על מקומות, שירותים, עבודות ותפקידים המנויים בחוק עבודת נשים כגון: במקום שמטפלים בחולים או בנכים, במוסדות החלמה ובמוסדות לטיפול בזקנים או בילדים, בעיתונות, להוציא הדפסת עיתונים, בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, בעבודה הקשורה במישרין לטיפול בבעלי-חיים, בתפקידי הנהלה, או בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, כשאין העבודה עבודת כפיים. "לילה" לעניין זה הינו פרק זמן של אחת-עשרה שעות ובהן השעות שבין 24.00 ובין 06.00, ובחקלאות השעות שבין 24.00 ובין 05.00.
התנאים להכללת הוצאות נסיעה בשכר הכולל
ההוראה בחוק הגנת השכר האוסרת "שכר כולל", מוגבלת לשני רכיבי שכר בלבד :
- שעות נוספות.
- דמי חופשה.
מכאן, שאין כל מניעה לסכם על "שכר כולל" רכיבי שכר אחרים לרבות לגבי הוצאות נסיעה.
אין בהכללת "דמי הנסיעה" בשכר הכולל כדי לפגוע בזכויות העובד מכוחצו הרחבה. עם זאת, כיוון שסכום דמי הנסיעות לו זכאי כל עובד, הינו מסוג הזכויות שאינן ניתנות לויתור, אזי, כל אימת שמועלה הסכום לו זכאי עובד מכוח ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה, על המעביד להעלות את "שכרו הכולל" של העובד, בשיעור גובה ההעלאה בדמי הנסיעה.
מותר להסכים עם עובד המתקבללעבודה על "שכר כולל" הכולל בתוכו הוצאות נסיעה, אך יש לעדכן את אותו שכר כאשרמועלים דמי הנסיעה
קביעת "שכר כולל" במקרה זה, היא לטובתהעובד, וזאת כיוון שהכללת סכום הוצאות הנסיעות בשכר הכולל, מזכה את העובד בתנאיםסוציאליים (כגון הכללתם כרכיב לעניין פיצויים פיטורים, הפרשות לקרן פנסיהוכדומה), וזאת בשונה מהחזר הוצאות נסיעה, שאינו נחשב כחלק מן השכר לענייןהזכויות הסוציאליות.
הסכמת עובד לכלול את דמי הנסיעה בשכר כולל, חייבת להיות מפורשת וחדמשמעית.
התנאים להכללת זמן נסיעה כחלק משעות העבודה
בהתאם לפסיקה שעות העבודה הן שעות בהן העובד עומד לרשות העבודה (דב"ע לג / 2-4 אברהם רון נ' המועצה המקומית מצפה רמון פד"ע ד' 386).
זמן נסיעה אינו ממלא אחריתנאי זה, ואינו נחשב לשעות העבודה. לפיכך המעביד אינו מחויב לשלם שכר בגין זמן נסיעה.
עם זאת, יש לבחון אם על המעביד והעובד חל הסכם קיבוצי או צו הרחבהלפיהם העובד יהיה זכאי לתשלום בגין זמן הנסיעה ומה דינו של תשלום זה. לדוגמא, בהסכם הקיבוצי בענף הבניה מוענק
בתנאים מסוימים פיצויי בגין זמן נסיעה ארוך, תוךהבהרה כי אין מדובר בשעות עבודה.
העתקת מקום עבודה באופן שהאריך בצורהמשמעותית את זמן הנסיעה של העובד מהווה הרעת תנאים מוחשית.
התנאים לניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי מהחזר הוצאות נסיעה
ככלל החזר הוצאות נסיעה ממקום המגורים אל מקום העבודה וחזרה ממנו חייבים בתשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
עם זאת, כאשר הוצאות הנסיעה כולה או עיקרה נועדה בעיקר לצורך התפקיד (נסיעה בתפקיד), אזי לא קמה טובת הנאה לעובד ואין מקום לחייב את החזר הוצאות הנסיעה במס כל שהוא.
שוויה של הסעה המאורגנת ע"י המעביד פטורה מתשלום מס כל שהוא כמפורט להלן:
- ההסעה מאורגנת וממומנת ע"י המעביד.
- ההסעה הכרחית בשל מיקום מקום העבודה ושעות העבודה אם היא נעשית בשל אחת מן הסיבות הבאות:
א. אין שירות תחבורה ציבורית סדיר ותדיר למקום העבודה;
ב. זמני התחלת העבודה ו/או סיומה הם בשעות בהן אין תחבורה ציבורית סדירה ותדירה. - המעביד משלם במישרין בגין ההסעה, ההסעה אינה מתבצעת באמצעות תחבורה ציבורית סדירה (אוטובוסים, רכבת, מונית), או ברכב צמוד שהועמד לרשות העובדים ואין מדובר בהחזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית סדירה או ברכב פרטי.
- המעביד הודיע לפקיד השומה כי הוא פוטר ממס שוויה של הסעה מאורגנת לעובדיו וכלל בהודעה את הפרטים הבאים:
א. מיקום מקום העבודה.
ב. אמצעי התחבורה.
ג. קווי התחבורה הציבורית למקום העבודה והשעות בהן היא פועלת.
ד. מסלולי ההסעה.
ה. השעות בהן תופעל ההסעה. - מקום העבודה מרוחק מבתי העובדים, והנסיעה אליו מבתי העובדים בתחבורה הציבורית מצריכה נסיעה ביותר משני קווי אוטובוס, או שהנסיעה בקו אחד היא למרחק של 15 ק"מ או יותר ושתנאי עבודה מיוחדים מכתיבים הסעת העובדים במרוכז על ידי המעביד. כלומר, ניתן לבצע הסעה מאורגנת גם לעובד הגר במרחק קצר ממקום עבודתו ובלבד שיעמוד במגבלות האחרות של הוראת הביצוע.
תקרת החזר הוצאות נסיעות לעבודה ליום | |
החל מתאריך | הסכום (בש"ח) |
01/01/2011 | 24.4 |
01/01/2010 | 23.7 |
01/01/2009 | 22.7 |
01/07/2008 | 22.06 |
01/01/2008 | 21.56 |
01/07/2004 | 21.14 |
01/01/2003 | 20.76 |
01/07/2002 | 20 |
01/01/2002 | 19.05 |
01/01/2001 | 18.67 |
01/01/2000 | 18.31 |
01/09/1999 | 17.95 |
01/03/1999 | 17.51 |
01/09/1998 | 17.03 |
01/03/1998 | 16.66 |
01/09/1997 | 16.35 |
01/03/1997 | 15.58 |
01/08/1996 | 14.97 |
01/09/1995 | 13.25 |
01/03/1995 | 12.8 |
01/09/1994 | 11.95 |
01/04/1994 | 11.08 |
01/09/1993 | 10.4 |
01/04/1993 | 9.64 |
01/08/1992 | 8.8 |
01/09/1991 | 7.86 |
01/02/1991 | 6.82 |
01/01/1990 | 5.68 |