מבוא

דיני הפטנטים שייכים לקניין הרוחני (רוחניות הקניין במובן שההגנה היא לא על חפץ חומרי, אלא ביטוי לזכות).

לדוגמא, קניית ספר בחינות. יש לך בעלות על הספר אך לא על זכויות היוצר של הסופר. זכות יוצרים זוהי דוגמא לקניין הרוחני- פטנט.

אם יש למישהו זכות על פטנט, זכותו תבוא לידי ביטוי שלא יעתיקו את המוצר, זכותו מתמקדת בהמצאה.

זכויות רשומות וזכויות שאינן רשומות

את זכות הקניין הרוחני אפשר לחלק לפי זכויות:

1) זכויות שקיומן מותנה ברשום.

2) זכויות הקיימות גם בלי רישום או אנטיפורמלי שכזה.

א  זכויות רשומות:

מלכת התחום היא דיני הפטנטים. ההגנה על דיני הפטנטים מותנה בכך שהפטנט נרשם ואם הרישום בוטל או פקע- אין יותר הגנה.

זכויות נוספות שמותנות ברישום:

הגנה על זני צמחים

מדגמים רשומים  (זכות שמגינה על העיצוב התעשייתי)

הגנה על זכויות אלה היא מונופוליסטית- אם נרשמה זכות כזו, לאף אדם אסור לפגוע בה לא משנה אם לא ידע על קיום אותו פטנט או שהגיע ליצירת אותו מוצר לבדו. מקסימום זמן ההגנה על זכות זו היא 15 שנים.

כך גם לגבי רישום מדגם. מדגם מתייחס לקווי הדמות של המוצר הניתן לשכפול תעשייתי. וקווי הדמות צריכים להיות מושכים את העין. ההגנה על מדגם לא יכולה להיות ע"י אלמנט פונקציונאלי. כלומר, אם ניתן ליצור רק בפונקציה מסוימת, אז אותו האלמנט אינו יכול זכות להגנה שכזו. מונופול זה מסוכן מידי ואינו מאפשר חיים תקינים.

לדוגמא המצאת מאג לקפה, זהו כלי לקיבול מים חמים הפונקציה הינה מטרה ידועה. יחד עם זאת הידית יכולה להיות בעלת עיצוב מיוחד שאותו ניתן לרשום כמדגם, זוהי זכות מונופוליסטית.            
על כן, מונופול שכזה אינו ניתן לאף אדם. (התחרות בשוק תצמח במקרה שכזה).

בנוסף – כדי לרשום מדגם, המדגם חייב להיות חדש או מקורי.

החידוש, נכון להצעת החוק החדשה, הוא מה שנקרא חידוש מקומי. כדי לקבל רישום של מדגם צריך להוכיח שאין עוד מדגם שכזה בארץ, בארץ זהו חידוש מקומי.

כאשר רוצים לרשום פטנט על מדגם, ישנן שתי אופציות :

1. מקומית, אזי יש להוכיח כי אין עוד מדגם כזה בארץ.
2. אוניברסלי, אזי יש להוכיח כי אין עוד מדגם כזה בעולם].

הזכות לסימן מסחר רשום

זכות נוספת המותנית ברישום היא הזכות לסימן מסחר רשום (לא מוגבל בזמן, כל 14 שנה מחדשים את הרישום, אלא אם הפסקת להשתמש בו).

זהו בעצם סימן בשני מימדים/ תלת מימד שיכול להיות עיצוב (כמו במדגם) יכול להיות ספרות, אותיות, צבע. הסימן בא לייחד את סחורות היצרן או השירות שלו מאלה של יצרן אחר. לדוגמא, נייק- יש הגנה לשם נייק עצמו, לסימן/סמל נייק. בכל המקרים זה בא לאחד את המקור המסוים של המוצר.

בסימני מסחר רישום הזכות נעשה בקטגוריות מסוימות (גם במדגם זה ככה). אני צריך לסווג את המוצר להגנה מסוימת. לדוגמא, הסימון/מילה טבע לתרופות וגן רק מפני חברות תרופות לפי ההגנה הזו אבל לא ימנע מחברת הבגדים להשתמש.

לדוג' מילה מומצאת :

• סימן חזק – למוצר חייב להיות כוח אבחן. בעל יכולת לאבחן מוצרים ממוצר מסויים. (המוצר "אקסון" יהא חזק יותר מהמושג "טבע")
• האם ל"טבע" יש כח להבדיל ממוצריו למוצרים אחרים?  
  בתחום מוצרי הטבע ניתן להבדיל את המוצרים מאותם מוצרים מאותו סוג בשוק. לדוג' בתחום התרופות – טבע מאפיין רק בסוג התרופות.
• הכלל : לא ניתן להגביל סימן רשום לגבי שם המוצר. לדוג' "דלק" בתחנת תדלוק, כשהציבור נתקל במילה "דלק" הוא לא חושב שזה תיאור של המוצר, אלא יודע כי הכוונה היא לחברת "דלק".

רק בנסיבות מסויימות ניתן לרשום את השם כסימן מסחר. למעשה אם יש סימן רשום, ישנה הגנה מונופולסטית מפני העתקה.

ב. זכויות קניין רוחני אשר אינן מותנות ברישום

הגנה על סימני מסחר לא רשומים – הגנה ובנית מוניטין.

איך נגן על מוניטין במשפט ללא רישום? עילה נזיקית כמו גניבת עין, אם מישהו יעתיק את הסימן של נייק אז גם אם נייק לא היה רשום בישראל כסימן מסחר, לא היה ניתן לרשום את הסמל החדש.

פקודת סימני המסחר, נכון לפני 3 שנים, הכירה בהגנה על סימן לא רשום כרשום אם הסימן היה מוכר היטב. נייק לדוגמא, גם אם לא רשום יקבל הגנה בישראל. הגנה מוצר לא רשום ולרשום היא שונה.

סימן מסחר כמו קוקה קולה יקבל הגנה רחבה יותר מסימן מסחר שמוכר פחות טוב. הגנה רחבה יותר במובן שאם חברת אופניים תשתמש בסימן קוקה קולה, החברה שיש לה סימן מוכר היטב תוכל למנוע זאת. גם אם החברה של קוקה קולה רשמה את הסימן ורצתה רק למנוע מחברות משקאות אחרות להשתמש בה (כמו דיזל).

הגנה על זכויות יוצרים נועדה לעודד דרכי ביטוי מקוריות ולכן מגנה על הביטוי. אם מדובר על ספר- היא מגנה על הדרך שבה סופר מבטא את הרעיונות ולא על הרעיון עצמו. הבעיה היא מתי זה הביטוי ומתי זה הרעיון?

בזכויות יוצרים לא צריך לעשות כלום כדי לזכות בהגנה . אין צורך לרשום את השיר/ ספר/ דיסק וכו'. למרות שעל כל מוצר כזה יש אזהרות, אבל זה לא אומר שבלעדיהם לא ניתן לזכות בהגנה וגם חוסך שהמעתיק יטען – לא ידעתי. ההגנה על זכויות יוצרים אינה מונופוליסטית, היא הזכות מנוע העתקה בלבד. כלומר שניתן לייצר מוצר דומה שהיצרן הגיע אליו לבד.

דוגמאות לזכויות יוצרים: ספרותיות/ מוסיקליות/ דרמטיות/ אמנותית/ תוכנת מחשבים שגם נחשב כיצירה ספרותית (תוכנת מחשב התקבלה בבימ"ש, היום זה כבר תיקון בחוק).

דיני זכויות יוצרים לא מכבר יצאו מהתחום הקלאסי והתרחבו גם לתחום התעשייה כמו שרטוט הנדסי, תוכנת מחשב, סיסמת פרסום וכו'. בניגוד למשך ההגנה המונופוליסטית שמוגבל, משך ההגנה על זכויות יוצר הוא כל חיי היוצר + 70 שנה אחרי מותו.

מוצר יכול להיות מוגן על ידי יותר מזכות קניין אחת. לדוגמא: גם כפטנט, גם יהיו אלמנטים של סימן מסחר וזכויות יוצרים. לגבי זכויות יוצרים כל מה שצריך להראות זה שהיצירה היא מקורית, בנוסף צריך איזשהו קיבוע של היצירה. אין צורך בסממן נוסף.

זכויות שכנות לזכויות יוצרים :

זכויות המבצעים והמשדרים – מדובר על זכויות מבצע היצירה באופן שאי אפשר להעתיק לו את הביצוע. זכות זו מוגבלת בזמן (50 שנה מהביצוע המקורי). תרופות האכיפה במקרה זה דומות לזכויות יוצרים.

זכות מוסרית – הכוונה היא לזכות משפטית לחלוטין, ליוצר יש זכויות חומריות המהוות כלי להכנסות, הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר שלא מותנית בשאלה אם יש לו את הזכויות החומריות או לא. יתכן מצב בו מכר היוצר את הזכויות החומריות, אך הזכויות המוסריות יישארו לו.

לזכות המוסרית 2 ראשים:

1. על היוצר לקבל קרדיט על יצירתו
2. הזכות למנוע פגיעה או פגימה ביצירה

גניבת עין – מגנה על מוניטין ללא צורך ברישום

הסוד המסחרי – בא להגן על מידע סודי ועל היתרון הגלום בסוד שכזה על מתחריו של בעל הסוד. ההגנה היא לא על המוצר עצמו אלא על הנוסחא (כמו הנוסחא של קוקה קולה). אין הגנה שמותנית ברישום, אין הגנה המוגבלת בזמן אך היא מוגבלת במהות שלה רק אם מדובר בסוד שהוסתר ושהוא נותן יתרון לבעליו וכו'. ההגנה תפעל עד אשר הסוד נתגלה, ההגנה תפקע גם אם אחר הגיע לסוד לבדו. ההגנה הזו היא לא מונופוליסטית, דיברנו על מקרים שיש למוצר מספר הגנות, גם פטנט גם יוצרים וגם מסחרי. במקרה של סוד מסחרי, הוא לא יכול להיות גם פטנט כי זה סתירה גמורה.

לסיכום: זכות הפטנטים היא מונופוליסטית ודורשת רישום .

מדוע יש צורך להגן על פטנט?

המטרה היא לעודד מחקר ופיתוח, לעודד קידום טכנולוגיות לתועלת החברה . אפשר לעודד קידום בכל מיני דרכים, דיני הפטנטים הם כלי מרכזי לעידוד. דיני הפטנטים מתייחסים לתהליכים תעשייתיים, הם מטפחים אלמנטים פונקציונאליים של המוצר אבל היא לא מגינה על העיצוב.

למשל- תעשיית התרופות – ההגנות הן הגנות של פטנטים. ולכן תעשיית התרופות מניעה תחום משטי זה בצורה רחבה. פטנטים יכולים להיות שונים .

פרמטרים בבניית העידוד דרך דיני הפטנטים

דרך אחת לתאר את העיקרון שביסוד הפטנט היא "עסקה רעיונית בין הממציא לבין הציבור". במבט על שכזה ניתן להבין ולברר את ההיגיון שנמצא מאחורי פרטי הפרטים הטכניים שבחוק.עסקה שכזו מובילה למשא ומתן בין הממציא לציבור.  
בעסקה זו כדי שבעל הרעיון יקבל את המונופול עליו לעמוד בתנאים הבאים:

1. הצגת המוצר כיעיל ועובד.

2. להוכיח שלא קיים מוצר כזה קודם לכן ושהמידע הזה אינו נגיש. (אם ציבור של בעלי מקצוע יכול להגיע למידע שאני יכול לספק, לכם לא כדאי לכם להקשר אלי בהסכם).
הדעה המקובלת בכל העולם המערבי היא שאנחנו מוכנים לשלם עבור מונופולים פטנטים בתנאי שההמצאה שמדובר בה לא הייתה מצויה בשום מקום אחר בעולם. דעה זו קיימת מזה זמן רב והיא מתחזקת ונתמכת בהתפתחויות הטכנולוגיות. מסתכלים על פטנטים בכל העולם כדי לרשום פטנט בישראל. האם אנחנו נותנים לציבור בישראל להיות כפוף למונופולין של הממציא? כן. אם הוא ייתן לציבור ידע שהוא לא יכול להשיג בשום מקום אחר. בדיני מדגמים השיטה היא שונה ומאד מיושנת- חידוש בסביבה המקומית. בישראל. ואז א מישהו מביא מדגם מחו"ל שהוא מוכר ופורסם הוא יכול לכאורה להשתמש בו בישראל.           
ההצדקה היא שאנחנו לא מוכנים לשלם עבור משהו שיש לנו גישה אליו לבד.

3. שקיפות וגילוי מלא מצידו של הממציא כבר בשלב הכניסה לעסקה- מתן "מתכון" להכנת המוצר. (זו הסיבה שקוקה קולה מעולם לא כתבה על המוצר שלה פטנט.) את הגילוי מצידו של הממציא, אי אפשר לדחות עד תום המונופול. אנחנו רוצים לראות את ההמצאה עובדת.

בעוד שיש הגנות שיכולות להצטבר אחת על השנייה זה לא יכול להיות בין פטנט לבין סוד מסחרי כי מהותו של הפטנט מחייבת חשיפה של הידע. זה לא כך בהגנה על סוד מסחרי.
דוגמא לצורך בשקיפות מלאה היא שהגיע מקרה לבימ"ש מחוזי שבעל הפטנט של הטפטפות לא פירט בפטנט רכיב חיוני לפעילות הטפטפות. כשנשאל מדוע אמר זה הסוד שלי. אז השופט ביטל לו את הפטנט.                
בישראל הממציא יכול ללמד אותנו איך לבצע את ההמצאה, אבל הוא לא חייב להסביר את זה על הדרך הטובה ביותר.

4. צריך מעיין מתכון שמראה איך ליצר את המוצר- ניתן לומר כי לא מומלץ לגלות את סוד יצור המוצר, ופשרה ניתן להסכים מראש שלאחר שישתכלל הפטנט יוצגו מרכיביו. זאת כי לא בהכרח בעוד 20 שנה בעל הפטנט יסכים לתת את המידע או יעלם וכך הוא למעשה הוא יקבל את הפטנט ולא יגלה את המידע. לכן נדרש גילוי מלא של הממציא עוד לפני שהוא קיבל את הפטנט. מהותו של הפטנט מחייבת חשיפת הידע.

הממציא אינו מעוניין בחשיפת כל הקלפים, הוא צריך אבל לחשוף את הפרטים שיביאו לכך שהמוצר יעבוד. הממציא צריך רק ללמד אותנו איך לבצע את ההמצאה, אם יש מס' דרכים לייצר את הפטנט הממציא לא חייב לחשוף את כל הדרכים.

5. יש לבחון את דרך פעולת הפטנט- כאשר נראה כי הפטנט מכוון לבעלי מקצוע מסויימים, הם שצריכים לבחון את הפטנט.

6. יש צורך בסעיף שמונע שימוש לרעה-  בפטנט יש אלמנט רע של מניעת המשך הפיתוח כי אולי מישהו ימצא משהו יותר טוב או יותר ידידותי לסביבה אשר יכול להוזיל עלויות. כך גם במצבים של פטנטים שנקנים למען גניזתם- פטנט מגירה. מאחר וזו לא המטרה אנחנו מחפשים מצעים למניעת העצירה של ההתפתחות הטכנולוגית. סעיף שמאפשר לעשות משהו במקרה שהממציא משתמש לרעה בכוחותיו.

7. יש להזהר מחוכמה שלאחר מעשה- יש להציב קו גבול כך שמצדו האחד יהיו מוצרים שהם ידועים וגם חדשים שכל אחד היה יכול לעשות את זה אם היה מתבקש בעל מקצוע לעשות אותם(לא צריך בשבילם ממציא). בצד השני יהיו מוצרים שהם לא רק חדשים אלא באמת אף אחד לא חשב על זה ולא יכול לתת את הפתרון הזה קודם. איך נבדיל בין הסוגים? זו הדרישה שנקראת "התקדמות המצאתית".