חוק גיל פרישה

חוק גיל פרישה – מטרתו של החוק ועל החשיבות שלו.

מחלקת דיני עבודה, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך. במסגרת מחלקת דיני העבודה המשרד מעניק יעוץ משפטי מקצועי הן למעסיקים והן לעובדים. ליניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס ניסיון רב הן בייצוג מעסיקים והן בייצוג עובדים בבתי הדין לעבודה.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט העבודה, בין היתר בנושא : חוק גיל פרישה כפי שיוסבר להלן :

סעיף 1 לחוק קובע כללים אחידים לעניין גיל פרישה מעבודה, ובכלל זה העלאתו באופן מדורג תוך החלת הכללים האמורים, הן לעניין זכאות להטבה הניתנת למי שהגיע לגיל האמור והן לעניין זכאות להטבה הניתנת למי שטרם הגיע לגיל האמור, עד הגיעו לאותו גיל. 

סעיף 3 לחוק קובע את "גיל הפרישה מרצון". כלומר, הגיל שבהגיעו אליו זכאי העובד לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל, אם הוא זכאי לכך, על פי דין או הסכם, גמלת פרישה. הסעיף קובע כי גיל הפרישה מרצון : לגברים הוא 67, ולנשים הוא 62.

סעיף 6 לחוק קובע כי על אף האמור בסעיף 3 לחוק יחולו הוראות מעבר לגבי "גיל הפרישה מרצון" כלהלן:

1. לגבי גבר שנולד לפני חודש אפריל 1942 :

חודש ושנת הלידה	גיל הפרישה מרצון
עד מרס 1939	65
אפריל עד אוגוסט 1939	65 ו-4 חודשים
ספטמבר 1939 עד אפריל 1940	65 ו-8 חודשים
מאי עד דצמבר 1940	66
ינואר עד אוגוסט 1941	66 ו-4 חודשים
ספטמבר 1941 עד אפריל 1942	66 ו-8 חודשים

2. לגבי אישה שנולדה לפני חודש אפריל 1947 ו- לגבי אישה שנולדה בחודש ינואר 1950 ואילך:

חודש ושנת הלידה	גיל הפרישה מרצון
עד מרס 1944	60
אפריל עד אוגוסט 1944	60 ו-4 חודשים
ספטמבר 1944 עד אפריל 1945	60 ו-8 חודשים
מאי עד דצמבר 1945	61
ינואר עד אוגוסט 1946	61 ו-4 חודשים
ספטמבר 1946 עד אפריל 1947	61 ו-8 חודשים
מאי 1947 עד דצמבר 1949	62
ינואר עד אוגוסט 1950	62 ו-4 חודשים
ספטמבר 1950 עד אפריל 1951	62 ו-8 חודשים
מאי עד דצמבר 1951	63
ינואר עד אוגוסט 1952	63 ו-4 חודשים
ספטמבר 1952 עד אפריל 1953	63 ו-8 חודשים
מאי 1953 ואילך	64

סעיף 4 לחוק קובע את "גיל פרישת החובה". כלומר, הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו. הסעיף קובע כי גיל פרשית חובה: לגברים הוא 67, ולנשים הוא 67 (לנשים וגברים כאחד ללא הבדל).

למרות שכותרת הסעיף היא "גיל פרישת חובה" הרי שהמחוקק לא קבע שהעובד חייב

לפרוש בהגיעו לגיל, אלא "ניתן לחייב עובד לפרוש", כלומר, למעביד יש זכות לסיים

התקשרות מחמת גיל עם עובד שהגיע לגיל 67, אך הוא אינו חייב לעשות זאת.

בניגוד לסעיף 4 לחוק, שמשווה בין גברים לנשים בכל הנוגע לגיל פרישת חובה, הרי שבסעיף 3 קיים הבדל, בכל הנוגע לפרישה מרצון, בין גברים, שיכולים לפרוש מרצון רק בהגיעם לגיל 67, לנשים, אשר רשאיות לפרוש מרצון כבר בגיל 62. ניתן לומר שהחוק, כפי שהוא מנוסח, מפלה לטובה, בהיבט זה, נשים לעומת גברים. מחד, אישה, שרוצה לפרוש רשאית לעשות זאת כבר בגיל 62, ומאידך, לא ניתן לחייבה לפרוש לפני גיל 67. לעומת זאת, אצל גבר, גיל הפרישה מרצון וגיל פרישת חובה חד הם – 67.

סעיף 5 לחוק קובע, כי גיל הפרישה המוקדמת שבהגיעו אליו זכאי אדם לקבל גמלה, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, הוא גיל 60 לגבר ולאישה. בכך בעצם מושווה גיל הפרישה המוקדמת של הנשים לזה של הגברים.

סעיף 10 לחוק קובע כי הוראות החוק יחולו על אף האמור בכל הסכם, בכפוף לחריגים הבאים:

האמור בסעיף 10(ב)(1) לחוק ולפיו ניתן בהסכם לקבוע, כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו יהיה גבוה מגיל פרישת חובה.

האמור בסעיף 10(ב)(2) לחוק ולפיו ניתן לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לקבל גמלה מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה, יהיה נמוך מגיל הפרישה המוקדמת, ובלבד שהמעביד ישא בעלות הנובעת מכך במלואה. השר רשאי לאשר לגוף שאינו המעביד לשאת בעלות, כולה או חלקה, במקום המעביד.

סעיף 10(ג) לחוק קובע כי הוראות חוק זה יחולו, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק אחר.