התיישנות עבירות של קטינים ומחיקת הרשעות של קטינים

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.
לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.
מחלקת משפט פלילי, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך הפלילי, החל משלבי ההזמנה לחקירה וליווי מלא של הלקוח במסגרת החקירה המשטרתית, ייצוג בהליכי מעצר, וכלה בניהול הליכי המשפט הפלילי עד לסיום התיק.
מחלקת משפט פלילי, מלווה ומשרתת את לקוחות המשרד אף בהליכים מיוחדים כגון: הליכים למחיקת רישום פלילי, בקשות למתן חנינות, עיכובי הליכים, ליווי הלקוח בפני שירות המבחן, וכן הגשת עתירות אסירים.
בין לקוחות המחלקה הפלילית נמנים חשודים ונאשמים בעבירות שונות ומגוונות לרבות, עבירות אלימות, רכוש, הונאה, סמים וכן עבירות בתחום הצווארון הלבן ולרבות עבירות כלכליות מורכבות.
המחלקה הפלילית, כוללת מחלקה לקטינים ולנוער אשר ייעודה הוא טיפול בקטינים ובני נוער, שהסתבכו בפלילים.

 יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט הפלילי, בין היתר בנושא : התיישנות עבירות של קטינים ומחיקת הרשעות של קטינים כפי שיוסבר להלן :

הוראות סעיף 14 לחוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול תשל"א-1971 (להלן – "חוק הנוער") קובעות: "אין להעמיד לדין קטין בשל עבירה אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
מטרת הוראות החוק האמורה, כפי העולה, בע"פ 499/80 יוסף ויצמן נ' מדינת ישראל היא כלהלן :

"למנוע הפרעה לתהליך ההתגברות ולשיקום הדרוש, העלולה להיגרם על ידי השארתם של הליכים פליליים תלויים ועומדים במשך זמן רב, דבר אשר יש בו כמובן כדי להשפיע במישרין על יכולתו של הקטין לתפקד באופן רגיל.".
כלומר, תכלית הוראות החוק היא להקדים במידת האפשר הגשת כתבי אישום נגד קטינים ועל כן על רשויות התביעה לעשות כל מאמץ שכתבי אישום נגד קטינים יוגשו בטרם חלפה שנה ממועד ביצוע העבירה.
אם מסיבה כלשהי לא הוגש כתב אישום בתוך שנה מיום ביצוע העבירה, על התביעה לבוא בהמלצה בפני היועץ המשפטי לממשלה כי ייתן את הסכמתו להעמיד את הקטין לדין.
הנחיות פרקליט המדינה קובעות כי המלצה שכזאת תינתן רק במקרים מיוחדים מוצדקים ולא כדבר שבשגרה ומהשיקולים המנחים שלהלן :
1. חומרת העבירה – כאשר מדובר בעבירה חמורה יהווה בדבר נימוק מכריע לבקש את העמדת הקטין לדין.
2. גיל המבצע בעת ביצוע העבירה – ככל שהקטין היה מבוגר יותר בעת ביצוע העבירה, תגבר הנטייה להעמידו לדין, על אף חלוף הזמן, ולהיפך.
3. פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה – ככל שפרק הזמן שחלף גדל יותר, קטן העניין בהעמדה לדין.
4. התפקיד שנטל הנאשם בעת ביצוע העבירה – יש עניין להעמיד לדין מי שמילא תפקיד מרכזי בביצוע העבירה ולהיפך.
5. מצב הראיות בתיק – ככל שהראיות נגד הקטין חזקות יותר העניין בהעמדת הקטין לדין יגבר ולהפך.
6. עבר פלילי ופתיחת תיקים נוספים – ככל שמדובר בקטין בעל עבר פלילי או שנפתחו נגדו תיקים נוספים העניין בהעמדתו לדין יגבר ולהיפך.
7. שיקולים נוספים רלוונטיים בנסיבות העניין.
בנוסף, התביעה רשאית לבקש משירות המבחן לנוער חוות דעת עדכנית לגבי הקטין שבעניינו נשקלת האפשרות להמליץ על הגשת כתב אישום בחלוף למעלה משנה מיום ביצוע העבירה.
במידה ובעת הגשת כתב האישום הנאשם הינו בגיר, עדיין יש צורך לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדתו לדין בהתקיים שני תנאים מצטברים:
1. העבירה בוצעה על-ידי הנאשם בעודו קטין.
2. במועד שבו חלפה שנה מיום ביצוע העבירה, היה הנאשם עדיין קטין.
עם זאת, אם במועד שבו חלפה שנה מיום ביצוע העבירה הנאשם כבר היה בגיר, אין צורך לקבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להעמדתו לדין.
סיכום : כתב אישום נגד קטין יוגש תוך שנה מיום ביצוע העבירה, אולם לתביעה יש אפשרות להגישו גם בחלוף שנה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ובמקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד.
טענת התיישנות הינה טענה משפטית מובהקת ועל כן במקרים המתאימים רצוי להיעזר שירותיו של עורך דין המתמחה בתחום עבירות הנוער.

משמעות פתיחת התיק היא ראשית, כי במרשם הפלילי, המתייחס לכל אחד ואחד מתושבי המדינה, יש עכשיו רישום של תיק פתוח, התלוי ועומד כנגד הקטין.

כל עוד מדובר בתיק פתוח בלבד אין לכך השלכה לגבי מקומות עבודה פוטנציאלים וכד' (שכן  אין הם זכאים לקבל מידע המתייחס לתיקים פתוחים), ואולם, הצבא, אשר המרשם הפלילי חשוף לפניו במלואו, יהיה מודע לקיומו של התיק הפתוח ובמידה ומדובר בעבירה חמור, יכולה להיות לכך השלכה על גיוסו ועל האפשרויות הפתוחות בפניו בצבא.

זוהי אחת הסיבות לכך שיש להזדרז ולפעול במקרים בהם יש מקום לנסות ולגרום לסגירת התיק.

לאחר שהתיק נדון בבית המשפט והקטין נמצא אשם, לא מדובר עוד ב"תיק פתוח", אלא בתיק שיש בו קביעה שיפוטית (רישום ללא הרשעה, או הרשעה) והוא יופיע ככזה במרשם הפלילי.

להרשעה בתיק פלילי יש כמובן השלכות, שכן היא סוגרת בפני המורשע אפשרויות שונות בתחום העיסוק בהן נדרש גיליון רישום נקי מהרשעות פליליות (עו"ד, רופא, יועץ מס, פרמדיק ועוד..), כמובן שיש לה השלכות גם על האפשרויות העומדות בפני הקטין במסגרת שירותו הצבאי. על כן, יש לעשות הכל על מנת לנסות למנוע הרשעתו של הקטין בדין.

ההליך פלילי בבית המשפט לנוער מותיר אותותיו שנים רבות על קטין. הקטין שהתבגר, ורוצה להשתלב בחיים נורמטיביים מוצא לפעמים כי דלתות מסוימות חסומות ואף סגורות. רבים פונים אלינו בבקשה לסייע להם להיפטר מאותו כתם שדבק בהם והמכונה רישום פלילי. המדובר בכתם אשר פוגע באופן משמעותי בעתידם וביכולתם להשתלב באופן מיטבי בכור ההיתוך הישראלי.

 למשל, הרשעה בפלילים לפעמים, מונעת גיוס, אולם מעבר לכך – מונעת מן הקטין שהתבגר לרכוש מקצוע או לעסוק בעבודה שבהם העדר רישום פלילי הינו תנאי סף (לדוגמא: חברות בלשכת עורכי הדין).

בהרבה מקומות עבודה, נדרש המועמד להציג בפני המעסיק המראיין, פלט משטרה המכיל את המידע בדבר הרישום הפלילי, בפי הציבור הרחב פלט זה מכונה "תעודת יושר".

המרשם הפלילי כולל גם את הרישום הפלילי של אדם, ובנוסף לכך מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל ובהם תיקי חקירה פתוחים כנגד אותו אדם, תיקים שנסגרו מעילות שונות, תיקי אזהרה , תיקי אי תביעה ותיקים שנמחקו מהרישום הפלילי.
חוק המרשם הפלילי מתייחס למחיקת הרישום פלילי בחלוף שתי תקופות מצטברות – תקופת ההתיישנות בצירוף עם תקופת המחיקה. תקופת ההתיישנות משתנה ממקרה למקרה, ולמעשה מושפעת מהעונש שהוטל על אותו אדם המבקש למחוק רישום פלילי.

מתי מתיישנת הרשעה בתיק פלילי?

חוק המרשם הפלילי קובע לכל הרשעה שתי תקופות:

• תקופת התיישנות 
• תקופת מחיקה

תקופת ההתיישנות חלה על המידע במרשם הפלילי ולא חלה על מרשמים פנימיים נוספים של משטרת ישראל!

תקופת ההתיישנות נגזרת מהעונש שבית המשפט גזר על הנאשם, כמפורט בטבלה שלהלן:

העונש שבית המשפט גזר על הנאשם	תקופת ההתיישנות – השוואה
קטין בעת ביצוע העבירה (מתחת לגיל 18)	בגיר בעת ביצוע העבירה (מעל לגיל 18)
מאסר בפועל – עד שנה.	–	(*) שנים 7
מאסר בפועל – עד 3 שנים.	(*) שנים 5	–
מאסר בפועל – עד 5 שנים.	(*) שנים 7	(*) שנים 10
מאסר בפועל – מעל 5 שנים.	(*) שנים 10	כפל התקופה או  15 שנה,  לפי הנמוך שבהם (*)
עונש אחר – קנס, פסילה, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור (של"צ).	3 שנים	7 שנים

(*) = בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה.

ככלל, תחילת תקופת ההתיישנות הינה מיום גזר הדין. במידה והתקיים ערעור על פסק הדין, והשתנה העונש בערעור- העונש הקובע לחישוב ההתיישנות,  הינו העונש שהוטל בערעור.

לעניין חישוב ההתיישנות יש לבחון האם העונש הוקל או הוחמר כלהלן :א. באם נותר זהה או הוחמר– הרי שאז יש למנות את התקופה מיום הערעור.

ב. באם העונש הוקל– העונש הקובע לחישוב ההתיישנות הינו העונש הקל,והתקופה הקובעת

    להתיישנות הינה מיום גזר הדין הראשון.

הליך שהסתיים באי הרשעה – יש לפעול למחיקתו, אך אין מדובר בהליך זהה, שכן אין סמכות לנשיא, ויש לפנות בבקשה לפרקליטות / למשטרה, תלוי בתיק הספציפי.

דוגמאות:

א. העבירה בוצעה על ידי בגיר

1. אדם אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2009 (שבע שנים ממועד מתן גזר הדין).

2. אדם אשר הורשע ונדון לעונש של שישה חודשי מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.7.2009 (שישה חודשי מאסר + שבע שנים ממועד מתן גזר הדין).

3. אדם אשר הורשע ונדון לעונש של שלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2015 (שלוש שנות המאסר + עשר שנים ממועד מתן גזר הדין).ב. העבירה בוצעה על ידי קטין

1. קטין אשר הורשע ונדון לקנס ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2005 (שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין).

2. קטין אשר הורשע ונדון לשלוש שנות מאסר בפועל ביום 1.1.2002 – הרישום בגין הרשעתו יתיישן ביום 1.1.2010 (שלוש שנות מאסר + חמש שנות התיישנות)

מה קורה בתום תקופת ההתיישנות?

1. מידע על הרשעה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.
2. אדם לא יחויב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון.
3. פסילה בשל הרשעה שניתנה לתקופה שנקבעה בחוק, תתבטל בתום תקופת ההתיישנות.

תקופת "המחיקה":

כפי שהבנתם לכל הרשעה קיימות שתי תקופות נפרדות, דהיינו, עם תום תקופת ההתיישנות, נמנית תקופה נוספת בת 10 שנים (למעט חריגים), אשר במהלכה המידע הפלילי נותר חשוף בפני מספר גופים מצומצם.

תשומת ליבכם מופנית לעובדה, כי גם לאחר חלוף "תקופת המחיקה", עדיין נותר המידע במאגרי המידע של המשטרה ולמעשה ההבדל הוא אך בצמצום הגופים הזכאים להיחשף למידע, ביניהם: משטרת ישראל, צה"ל, שב"כ, הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה והוועדה למינוי שופטים.

בהוראת חוק המרשם הפלילי, ישנם מקרים חריגים אשר בהם לא חלה תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה בלבד – מקוצרת מהרגיל (קרי, פחות מ- 10 שנים):

1. "אי הרשעה" – הליכים פליליים שהסתיימו בהכרעה, כי הנאשם ביצע את המיוחס לו אך בית המשפט נמנע מהרשעה בדין – 5 שנים מיום מתן פסק הדין.
2. עבירה שבוצעה ע"י קטין אשר טרם מלאו לו 14 שנה – 3 שנים מיום מתן פסק הדין.
3. רישום בגין עבירה מסוג עוון שנעברה ע"י קטין בן 14-16 – 3 שנים מיום מתן פסק הדין. 
4. במקרה בו הוטל עונש של פיקוח קצין מבחן – 5 שנים מיום מתן פסק הדין.
5. הליך בו ניתן צו לפי סע' 26 לחוק הנוער – 5 שנים מיום מתן פסק הדין.

*הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה*

מה קורה בתום תקופת המחיקה?

• אדם שהרשעתו נמחקה ייחשב כאילו לא הורשע כלל וכל "פסול" שהוטל עליו בשל ההרשעה, בטל מיום המחיקה.
• הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי ולא תובא בפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי עפ"י דין, למעט במקרה בו האדם מסר את המידע ביודעין.
• חל איסור לשאול שאלות בדבר הרשעות שנמחקו ואם נשאלת אינך חייב להשיב.
•  שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה.
• אינך מחויב לגלות מידע שנשאלת בדבר הרשעות שנמחקו, ואי גילוי לא ייחשב כהעלמת עובדה. 
• חשוב לזכור כי מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון, למעט הגופים הבאים, אשר למרביתנו האזרחים אינו רלוונטי, ביניהם: יו"ר הכנסת, הממשלה, ועדת מינוי שופטים, שר או מנהל כללי לעניין מינוי לתפקיד המסווג כסודי ביותר.

בקשת חנינה מנשיא המדינה:

• חוק יסוד נשיא המדינה בצירוף סע' 18 לחוק המרשם הפלילי מסמיכים את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ומחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• פנייה בבקשת חנינה לנשיא המדינה מתייחסת אך ורק למידע המצוי "במרשם הפלילי" דהיינו הרשעות פליליות, ולא למידע פנימי בדבר "תיקים סגורים" הנמצאים במאגרי המשטרה.
• בבסיס מוסד החנינה עומד העיקרון הבסיסי כי יש לסייע לעבריין לפתוח דף חדש בחייו ולסייע לו בשיקומו ובהשתלבותו בחברה.
• לא אחת מתקבלות בקשות חנינה, אך יש לשים לב לאופן ניסוח הבקשה ואף להיעזר במידת הצורך בעורך דין העוסק בתחום הספציפי.

באלו מקרים יימסר מידע "מהמרשם הפלילי" לגורם שלישי?

• מסירת מידע לרשות הרישוי – החוק מסמיך את המשטרה להעביר מידע לרשות הרישוי ללא הסכמתכם.
  מדובר במידע בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב לפי פקודת התעבורה וכל עבירה של בעל רישיון נהיגה הנוגעת לעבירת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים, בכלל זה גם עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.
• מסירת מידע לשם השתתפות במכרז מטעם גוף ציבורי ו/או כל גוף אחר שחלה עליו חובת מכרז (כאן דרושה הסכמתכם).
• מסירת מידע לשם כהונה ציבורית – במקרים בהם נקבעה פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה.
• מסירת מידע לרשות ממלכתית זרה – (עפ"י בקשתכם בלבד).
• "מסירת מידע לשם פעולה" – במקרים בהם הינכם מעוניינים לקבל רישיון או לחדשו, לקבל היתר או זכות עיסוק וכיו"ב, בגופים הרשאים לקחת בחשבון את עברכם הפלילי. כגון: סוכן ביטוח, מתווך מקרקעין, רישיון להפעלת מונית, קבלן כוח אדם, יועץ השקעות, השתתפות במכרז מטעם גוף ציבורי והרשימה עוד ארוכה…

לתשומת ליבכם, גם בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה, אל לכם לסמוך על משטרת ישראל למחיקה אוטומטית של הרישום שלכם.

לא פעם, ולמרות שעברה תקופת המחיקה, לא נמחק הרישום הפלילי ולפיכך נדרשת הגשת בקשה מנומקת ומקצועית למשטרת ישראל למחיקת רישום פלילי.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס יכולים לספק לכם שירות זה.

ניתן לקצר עוד את תקופות ההתיישנות והמחיקה באמצעות בקשת חנינה לנשיא המדינה. חוק יסוד: נשיא המדינה בצירוף עם חוק המרשם הפלילי מקנים לנשיא המדינה, במסגרת סמכותו למתן חנינה, סמכות לקצר את התקופה של מחיקת רישום פלילי, כך שניתן להגיש בקשה לחנינה, במסגרתה יבקש אותו אדם שהורשע בפלילים ואשר ריצה את עונשו, למחוק את רישומו הפלילי ובכך להימנע מהכתמתו לתקופה ארוכה ביותר ופגיעה בעתידו ושיקומו. כך למשל קרה ברבים מן התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים בתקופת המחאות כנגד הליך ה"התנתקות". יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס ישמח לספק לכם שירות זה.