בקשה לביטול פטנט

73ב. ביטול פטנט שלא על פי בקשת בעל הפטנט

הרשם רשאי על פי בקשת כל אדם שאיננו בעל הפטנט, לבטל פטנט אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן הפטנט;דיני ההתישנות לא יחולו על בקשת ביטול לפי סעיף זה.

בכל שלב במהלך חיי הפטנט כל אדם יכול להגיש בקשה לבטל את הפטנט.

שלבי כשירות הפטנט :

• הבוחן
• התנגדות
• ביטול
• אכיפה

כל אלה בוחנים שוב ושוב את כשירות הבקשה לפטנט אפילו אחרי שכבר ניתנה ההגנה.

שלב האכיפה

שלב האכיפה – צריך להיות ערים לשוני מהותי בין תביעה להפרת פטנט לבין תביעה להפרת הסכם. ס' 182(א) אומר שבמסגרת טענות ההגנה שהנתבע יכול להעלות הוא יכול גם לתקוף את תוקף הפטנט.

הפטנט- מסמך שמורכב מחלק של תיאור ומחלק של תביעות

תיאור – החלק הראשון הוא של התיאור ובמסגרתו בעל הפטנט מציין מה הבעיה שהייתה לפניו מה ההמצאה עושה ואיך לבצע אותה. בד"כ תוך שימוש בשרטוטים. ואת הדברים האלה מוצאים בס 12(א) לחוק הקובע:

12. הפירוט

 (א) הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה.

תביעות – ס 13 זה מה שמגדיר את ההמצאה. Claimsזה המונופולין שאני תובע ( I claim…). התביעות מגדירות את ההמצאה, את התחום שאסור להיכנס אליו, כאשר לכאורה היתה מספיקה תביעה אחת של מה המונופולין אך בד"כ יש שורה של תביעות.

למה? יש לזכור שהעילות כנגד תקפות הפטנט או הפרת הגנה פטנטית מוכחות באמצעות כל מיני פרסומים קודמים.

בדר"כ  משתמשים בשורת תביעות לאור האינטרסים הבאים:

1. ניסוח רחב ככל האפשר ע"מ לזכות בהגנה רחבה.
2. ככל שמגדילים את הרחבת ההמצאה, נגדיל את הסיכון של משהו קודם שייתכן שמישהו כבר גילה, כך העסקה הרעיונית בין הממציא לבין העסקה- ככל שאני אנסח את המונופולין שלי בצורה רחבה יותר הסיכון שימצאו ניסוחים ופרסומים קודמים שמגלים את ההמצאה בנוסח הרחב הוא מאד גבוה, אבל אני רוצה להרחיב כי אני רוצה להרחיק את המתחרים שלי יותר רחוק.

לאור האמור בונים שורה של תביעות- מבנה של פירמידה הפוכה- הולך ומצטמצם.

הפטנט הוא זכות שלילית= הפטנט לא מעניק לבעל היתר ליצר, אלא הוא מעניק כוח למנוע מאחרים את הגשמת מה שרשום בפטנט.

ניסוח התביעה

אם הולכים על האינטרס של הרחבת ההגנה- איך ננסח את התביעה?

אם נגדיר עט ככלי כתיבה, סביר להניח שלא נקבל הגנה, שכן קיימים סוגים שונים של כלי כתיבה. ניתן לצמצם את ההגדרה, או לתאר לפרטי פרטים את העט, כאשר ההנחה היא שבמקרה ונפרט נקבל הגנה. החיסרון בכך הוא שהמתחרה יצא אח"כ עם מוצר דומה. מכאן, שנדרש פתרון ביניים- לדוגמה החלטה זו היא מעיין הימור, כי הממציא רוצה הגנה רחבה, כך שהוא ינסח את הפטנט הכי רחב שנראה לו סביר, אולם יכול שבוחן הפטנטים יחשוב שזה לא מספיק או שאולי יגיעו למסקנה שזה רחב מידי.

יכולה להיות אי וודאות נוספת- כשעורך הפטנטים מנסח את בקשת הפטנט לא עומד מולו כל המידע בנושא, והוא צריך להעריך אם המתואר לא חופף לפטנטים שונים שכבר פורסמו, עורך הפטנטים לא יכול לדעת אם מישהו כבר הציג מוצר כלשהו שעונה על ההגדרה היותר רחבה של התביעה. כמו- כן, אינו יכול לדעת אם התפרסם מאמר בארץ אחרת שמתאר משהו שעשוי להיות חופף לאותו מונופולין שממציא הפטנט דורש להמצאתו.

כך שאם מתבססים על המידע הזה, שניתן כדי לתת את מלוא ההגנה, יכול שיתברר שהיה ידע נוסף אליו לא היו ערים, וכתוצאה ממנו הניסוח רחב. הפתרון הוא שהפטנטים מסתיימים בשורה של תביעות (פירמידה הפוכה)- התביעה הרחבה ביותר היא הראשונה, שם מציגים את ההמצאה בצורה הרחבה ביותר, שעליה אני חושב שאני יכול לקבל הגנה, ואח"כ מוסיפים פרטים שונים.

לדוגמה: אם בתחילה הגדרנו עט ככלי כתיבה, אח"כ היינו מצמצמים ואומרים שמדובר בכלי כתיבה שכותב על דף, ואח"כ מצמצמים ואומרים שזהו כלי כתיבה שקוטר מסלול זרימת הדיו בו הוא x. וכד'.

ההנחה היא שמבנה כזה מאפשר מצב שבכל שלב שייבחן הפטנט אם תביעה אחת נופלת יש לממציא קו הגנה שני, שלישי….

יש לשים לב שכל אחת מהתביעות ממלא את אותה פונקציה- היא מגדירה את ההמצאה. המשמעות היא שכל תביעה עומדת בפני עצמה- יכול שתביעה אחת לא תהא תקפה, ותביעה שלוש תהא תקיפה. חשוב לציין, כי תביעה שלוש יכול להתייחס לתביעה אחת והיא תהא תקפה למרות שהראשונה אינה תקפה, וכן ייתכן מצב שיהיו עילות שפוגעות בתביעה הרחבה, והן פוגעות בתביעות שבאות לאחר מכן, כי הן מצביעות על קושי מסוים בבסיס.

אי אפשר אחרי שמגישים את תביעת הפטנט לתקן אותו בדרך שתרחיב את ההגנה, לעומת זאת ניתן לצמצם.