ביטוח נזקים – ביטוח אחריות

ס' 65 – מהות הביטוח – "חבות"

65. מהות הביטוח

בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבותכספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדהעילת החבות האמורה.

בצידה של כל חובה יש זכות ובצידה של כל זכות יש חובה. בחוזים החובה היא מכוח חוזה. בנזיקין יש חיוב רצוני (או להפך: חיוב אסור – לא רצוני). חבות בנזיקין מוטלת לפי הכללים שקבועים בסעיף 35 לפקנ"ז. לכל אדם עשויה להיות חבות כלפי אחר שאיננה מבוססת על חובה מכוח חוזה. הכלל הוא שחבות אדם מכוח דיני החוזים לעולם איננה בת ביטול וזאת משום שהאחריות מכוח דיני החוזים היא מוחלטת. ועל דרך השלילה: חבות אדם מכח דיני חוזים לעולם לא תהיה בת ביטוח שכן הפרת החבות, משנקבעה, היא מוחלטת.

חברת הביטוח איננה מחסה חבות של המבוטח כלפי אדם אחר מכוח חוזה כי זה מטיל עליה חובת פיצוי מוחלטת.

(ישנם ביטוחים סוציאליים למיניהם שזה פיצויים ללא אשם. ס' 65 וסימן ב' בכללו לא דן בביטוחי חבויותאלה שהם חבות חוזית אשר אינה מבוטחת בביטוחים רגילים ובדר"כ עניינן "חברות" מיוחדות כמו רשויות מנהליות).

ס' 65 מדבר על ביטוחי אחריות ("אחריות" כמילה אחרת ל"חבות"). ביטוחי אחריות הם חובה כלפי אדם שלישי. למעשה זה ביטוח של כל החבויות האפשרויות שאדם יכול לחוב בהם.

דוגמאות: מרגע שאדם קונה דירה, מרגע שהוא נוהג, מרגע שהוא מנהל עסק (אם בעל עסק איננו מחזיק ביטוח חבות כלפי צד שלישי, מוטב לו לסגור את העסק), יש לו הרבה מאוד חבויות. אדם שקונה קרקע חב לגבי אדם שיחליק, למעסיק יש חבות כלפי עובד, ביטוח רשלנות מקצועית, ביטוח אחריות מוצר, ביטוח כלפי לקוח שנפגע אצל בעל העסק (מחליק על שמן), דיירים בבית משותף כלפי המבקרים בבניין (אחרת כולם יחויבו להשתתף בפיצוי).

חשיבות ביטוחי האחריות היא בכך שהאדם מטבעו עלול להתרשל. יש פעמים שאחריותו של המבוטח מתגלה בזמן בדיקה התביעה עוד לפני שהעניין מגיע לביהמ"ש ואז חברת הביטוח מגיעה לעמק השווה עם אותו צד שלישי שניזוק. המדובר בדר"כ במקרים בהם אחריותו של המבוטח איננה תלויה בספק.

לדוגמא: ביטוח מעבידים. נניח כי לעובד יש תביעה נגד הביטוח הלאומי וכן תביעה נגד מעסיקו. הוא טוען שהוא לא קיבל כל הדרכה מקצועית לפני תחילת עבודתו כנגר. המכשיר לא היה תקין. כשהחל בעבודתו הסכין נפלה וכרתה לו את כל אצבעות ידיו ומעתה הוא לא יוכל לעבוד יותר בעבודה זו. על המבוטח להעביר את המסמכים לידי חברת הביטוח. החברה רואה כי רשלנותו של המבוטח איננה שנויה במחלוקת והשאלה היא רק מהו גובה הנזק. במקרים זה, חברת הביטוח נוטלת את העניינים לידיה ולא מחכה למשפט ומיישבת את התביעה עם הניזוק.

דוגמא נוספת: ביטוח של אחריות מקצועית. לקוח מגיש תביעה נגד עורך דינו ובה הוא טוען כי עורך הדין התרשל משום שהעסיק שני מתמחים ששכחו לתבוע והגיע זמן ההתיישנות. עורך הדין מכוסה ע"י הביטוח.

ביטוח האחריות בין המבטח למבוטח איננו חוזה כלפי צד שלישי. לא נאמר בו כי המבטח מתחייב לפצות את הצד השלישי אלא נאמר בו שמתחייבים לפצות את המבוטח כלפי חבות שהוא חב בה כלפי צד שלישי ורק בעקיפין ייתכן וצד שלישי ייהנה מזה. כלומר הניזוק יכול ליהנות מכך שלבעל העסק יש ביטוח.ס' 66 – היקף החבות של המבטח

66. היקף החבות של המבטח

ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירותשעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח.ס' 67 – הוראות שניתן להתנות / לא ניתן להתנות עליהן בביטוחי אחריות

67. תחולת הוראות (תיקון: תשמ"ד)

על ביטוח אחריות יחולו הוראות סעיפים 56, 59, 61 ו-62, בשינויים המחוייבים ואין להתנות עליהן, למעט על הוראת סעיף 59(ד), אלא לטובת המבוטח או הצד השלישי.

ביטוח אחריות הוא סוג של ביטוח שיפויי.

תחולת הסעיפים שאינם ניתנים להתניה :

ס' 56 : המבטח חייב לשפות את המבוטח כלפי צד שלישי עד סכום מסוים: חובת השיפוישל חברת הביטוח תהיה כשיעור הנזקשנגרם בקרות מקרה הביטוחע"מ להחזיר את הניזוק למצב שהיה בו אילולא קרה מקרה הביטוח.

ס' 59 : ביטוח כפל.

ס' 61 : נטל הקטנת הנזק.

ס' 62 : תחלוף: אם חברת הביטוח משלמת עבור האחריות של המבוטח לצד השלישי בשל נזק שנגרם לו וישנו מזיק נוסף ששילם בנפרד למבוטח, אזי עושים תחלוף כלפי המזיק.ס'  71- סייגים להתניה

71. סייג להתניה ולפעולות

(א) הוראות סעיפים 66 ו- 68 עד 70 – אין להתנות עליהן.

(ב) פעולה של המבוטח, של המבטח, של הנאמן בפשיטת רגל, של המפרק, של כונס הנכסים או של המנהל, אין בכוחה לגרוע מזכויות הצד השלישי לפי סעיפים 68 ו-69.1.1         ס' 69 ,68 – מעמד הצד השלישי

68. מעמד הצד השלישי

בביטוח אחריות רשאי המבטח – ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא – לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.

לסעיף 68 יש שני חלקים :

רישא : ס' 68 יוצר יריבות סטאטוטורית דיונית בין הצד השלישי (הנפגע) לבין חברת הביטוח של המבוטח (המזיק הנושא באחריות). יריבות משמעותה עילת תביעה. כלומר, צד שלישי יתבע גם את המבוטח וגםאת חברת הביטוח שלו בגין הנזק אף על פי שאין בניהם כל קשר חוזי. חברת הביטוח לא יכולה לטעון לניזוק שהוא מחוץ לעניין כי החוזה לא נעשה איתו. חברת הביטוח צריכה להודיע למבוטחולבדוק אם הוא מתנגדלזה או לא. זהו חריג מוחלט בתורת החוזים ובתורת הדיון האזרחי של יצירת יריבות שכן צד שלישי תובע את חברת הביטוח רק משום שלמזיק יש ביטוח. עניין זה מעורר בבית המשפט הרבה בעיות.

סיפא : טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח, תעמוד לו גם כלפי צד שלישי. אם למבטח יש טענה כלפי המבוטח בגין בעיות של פגם בחוזה (כגון: טעות, הטעייה, עושק, הפרת החוזה מצד המבוטח שמהווה הפרה יסודית,חובת גילוי) אזי היא יכולה לטעון זאת גם כלפי צד שלישי. הרציונאל לכך הוא שהצד השלישי לעולם לא יהיה במצב טוב יותר מאשר המבוטח. כל ההגנות שהיו לחברת הביטוח כלפי המבוטח עומדות לה גם כלפי צד שלישי. הסיבה לשמירה על ההגנות: מחד יכול לטעון צד שלישי שאין זה מעניינו החוזה שיש לחברת הביטוח עם המבוטח וכי הוא דורש לשפותו על הנזק. חוק חוזה ביטוח מחמיר מאוד עם חברות ביטוח מכיוון שבעבר הן העלו כל מיני הגנות סרק עד שנחקק החוק הנ"ל וכן נחקק חוק הגנת הצרכן. כלומר עילת התביעה הישירה לצד שלישי נולדה בגלל הזלזול של חברות הביטוח, אך בגלל ההחמרה היתרה איתן וכדי לשמור על איזון אינטרסיםומתוך העיקרון שאין לתת לצד שלישי להיות במצב טוב יותר מאשר המבוטח ניתן הצידוק להגנות אלה.

69. פשיטת רגל או פירוק של המבוטח

(א) אירע במבוטח בביטוח אחריות אחד האירועים המפורטים להלן ולפני אירועו או לאחריו התחייב המבוטח כלפי צד שלישי בחבות המכוסה בביטוח, לא יהיו זכויותיו של המבוטח כלפי המבטח בשל אותה חבות חלק מנכסיו, אלא יעברו לצד השלישי והוא יהיה רשאי לתבוע את המבטח על פי זכויות אלה; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.

(ב) ואלה האירועים:

(1) המבוטח הוכרז פושט רגל או בא בהליכי פשיטת רגל לידי פשרה או סידור עם נושיו;

(2) המבוטח נפטר וניתן צו לניהול עזבונו בפשיטת רגל;

(3) במבוטח שהוא תאגיד – ניתן עליו צו פירוק, או נתמנה לו כונס נכסים או מנהל לעסקיו או למפעלו, או נתקבלה בו החלטה לפירוק מרצון, למעט פירוק מרצון לשם שינוי מבנה או לשם התמזגות עם תאגיד אחר.

ס' 69 מסדיר את מעמדו של צד שלישי, בדומה לס' 68 אך בשוני אחד: כאן המבוטח (המזיק שחב באחריות) פשט את הרגל /בפירוק ולכן הזכויות שלו עוברות באופן אוטומטי לצד השלישי. כאן אין לנו הודעה למבוטח, ואין לנו תביעה נוספת גם כלפי המבוטח (כי הוא פשט רגל / בפירוק).1.2         ס' 31, 70 – התיישנות וסייג להתיישנות

31. התיישנות

תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שניםלאחר שקרה מקרה הביטוח.

בתביעה כספית רגילה יש 7 שנות התיישנות אך בביטוח מונים 3 שנים לאחר קרות מקרה הביטוחולא לאחר שנודע לנפגע. ההנמקה לכך היא שבחברת הביטוח בתביעות תלויות ועומדות, יש רזרבות (עתודות). אם תקבענה 7 שנים כמו בתביעות כספיות רגילות, חברת הביטוח צריכות להשאיר עתודות מספיקותלכל מקרה אפשרי למשך 7 שנים והדבר קשה מאוד מבחינה אקטוארית. לכן, קבעו שהחוק הזה בעיקרו הוא נגד חברת הביטוח ויש צורך באיזון. כך למשל, מקצרים את תקופת ההתיישנות כי אין סיבה הגיונית וכלכלית שחברת הביטוח תחזיק עתודות כספיות בלתי ידועות למשך 7 שנים ולכן קבעו 3 שנים.

70. סייג להתיישנות

בביטוח אחריות , התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנתכל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.

כלל מיוחד זה מאריך את תקופת ההתיישנות ל-7 שנים. להבדיל מההנמקה בס' 30, כאשר יש ביטוח צד שלישי, אין מדובר עוד במצב יחסי מבוטח ומבטח ותלויים בצד שלישי שאיננו צד לחוזה הביטוחולכן יש לשמור רזרבות למשך 7 שנים. הבעיההיא שיש ציבור גדול של רמאים המנסים לסחוט כספים מחברות הביטוח (למשל: כאלה שכל הזמן הולכים על קביים). חברת הביטוח לא יכולה לעקוב אחרי כולם. צד שלישי לפעמים יכול למשוך את האומללות שלו במשך שש שנים ואז לתבוע. כפועל יוצא מכך חברת הביטוח מתבקשת להחזיק עתודות למשך 7 שנים בתביעות אחריות.