תהליך גירושין הוא מסע מורכב, טעון רגשית וכלכלית. חלוקת הרכוש המשותף, מהדירה והרכב ועד לחסכונות בבנק, עומדת במרכז הדיונים. אך לעיתים קרובות, הנכס הגדול והמשמעותי ביותר שנצבר במהלך החיים המשותפים נותר "סמוי מן העין" – החיסכון הפנסיוני. במשך שנים, הנכס הזה, המבטיח את ביטחונם הכלכלי של בני הזוג בגיל פרישה, היווה מקור לסכסוכים מורכבים ופתרונות חלקיים. השאלה המרכזית שריחפה מעל כל הסדר הייתה לא רק "איך מחלקים?", אלא גם "מה יקרה כשמס הכנסה ייכנס לתמונה?". האם חלוקת הפנסיה עצמה תיחשב לאירוע מס? כיצד ימוסה כל אחד מהצדדים בעתיד? שאלות אלו יצרו חוסר ודאות וחשש גדול, עד אשר נחקק חוק ששינה את כללי המשחק.
המהפכה השקטה: מהו חוק חלוקת חיסכון פנסיוני?
עד לשנת 2014, לא הייתה דרך חוקית לפצל באופן ישיר את החיסכון הפנסיוני עצמו. בתי המשפט נאלצו לבצע "איזון משאבים" אקרובטי. במקרים רבים, בן הזוג שהפנסיה לא הייתה רשומה על שמו (לרוב האישה) היה מקבל נכס אחר "שווה ערך", כמו חלק גדול יותר בדירה. פתרון זה היה בעייתי מיסודו, שכן הוא השווה נכס נזיל או מוחשי לנכס עתידי ולא נזיל, בעל משמעויות מס שונות לחלוטין. במקרים אחרים, נקבע כי בבוא העת, בן הזוג החוסך ("העמית") יעביר לבן זוגו לשעבר את חלקו היחסי מהקצבה החודשית. פתרון זה יצר תלות מסוכנת של בן הזוג לשעבר ברצונו הטוב של העמית, והותיר אותו חשוף במקרה של פטירת העמית או אי-שיתוף פעולה.
העידן החדש: פיצול ישיר במקור וודאות כלכלית
ה-חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, שנכנס לתוקף באוגוסט 2014, חולל מהפכה של ממש. החוק מאפשר לבית המשפט לתת פסק דין המורה לגוף המנהל את הפנסיה (קרן פנסיה, קופת גמל או חברת ביטוח) לרשום חלק מהחיסכון שנצבר במהלך החיים המשותפים על שמו של בן הזוג לשעבר. למעשה, החוק יוצר עבור בן הזוג לשעבר זכות ישירה מול הגוף הפנסיוני. חלקו היחסי בחיסכון מנוהל עבורו בנפרד, והוא אינו תלוי עוד בעמית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עם עשרות אלפי זוגות המתגרשים מדי שנה בישראל, לחוק זה יש השפעה ישירה על הביטחון הסוציאלי והכלכלי של מאות אלפי אזרחים. אך מעבר לוודאות הכלכלית, החוק קבע עיקרון מיסויי מהפכני לא פחות.
עקרון המפתח: "הקבלה במעמד המיסוי" והשלכותיו
החשש הגדול ביותר לפני החוק היה שפעולת החלוקה עצמה תיחשב כ"משיכה" או "העברה" של כספים, ותגרור חבות מס מיידית. החוק החדש ביטל חשש זה וקבע עיקרון מנחה המכונה "הקבלה במעמד המיסוי". משמעותו היא שבן הזוג לשעבר "נכנס לנעליו" של העמית החוסך בכל הנוגע לזכויות וחובות המס. פעולת הפיצול עצמה אינה מהווה אירוע מס, והמיסוי יחול רק בעתיד, במועד קבלת הקצבה, על פי הכללים שהיו חלים על העמית המקורי.
חבות המס של העמית החוסך: הקטנת הנטל העתידי
עבור העמית שהפנסיה רשומה על שמו, החוק יוצר בהירות. החלק שהועבר לבן הזוג לשעבר פשוט אינו נחשב יותר לחלק מהחיסכון שלו. כאשר יגיע לגיל פרישה, הקצבה החודשית שלו תחושב רק על בסיס היתרה שנותרה בחשבונו. כתוצאה מכך, ההכנסה החייבת שלו מקצבה תהיה נמוכה יותר, וכך גם נטל המס העתידי שלו. הוא אינו נדרש לשלם מס על החלק שהועבר, לא במועד הפיצול ולא בעתיד.
חבות המס של בן הזוג לשעבר: זכויות מיסוי זהות
כאן טמון החידוש הגדול. בן הזוג לשעבר, אשר כעת יש לו זכות ישירה לחלק מהחיסכון, יקבל בעתיד קצבה חודשית ישירות מהגוף הפנסיוני. קצבה זו תמוסה בדיוק באותו אופן שהייתה ממוסה לו הייתה משולמת לעמית המקורי. כלומר, בן הזוג לשעבר זכאי ליהנות מאותן הטבות מס שלהן זכאי כל גמלאי בישראל. הוא יהיה זכאי לפטור על חלק מהקצבה המזכה (בהתאם לתקרות ולנוסחת הקיזוז), ויתרת הקצבה תתווסף להכנסותיו האחרות ותמוסה לפי מדרגות המס השולי שלו. בכך, החוק מבטיח צדק ושוויון, ומונע מצב אבסורדי שבו הגירושין עצמם פוגעים בזכויות המס של מי מהצדדים.
ההיבט המעשי: איך זה עובד בפועל?
התהליך מתחיל בקבלת פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה, המורה על חלוקת החיסכון ומציין את שיעור החלוקה (למשל, 50% מהצבירה בתקופה מסוימת). את פסק הדין יש להגיש לגוף הפנסיוני, אשר מבצע את הרישום בהתאם להוראות חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני. לעיתים קרובות, החישוב הנדרש לקביעת החלק היחסי הוא מורכב, בעיקר בקרנות פנסיה ותיקות או בתקופות צבירה ארוכות, ודורש התערבות של מומחה. גופים מקצועיים, כמו הפורום לכלכלה ואקטואריה, מסייעים לבתי המשפט ולזוגות עצמם לבצע את החישובים האקטואריים המדויקים הנדרשים, כדי להבטיח חלוקה הוגנת ושקופה המשקפת את כוונת החוק.
סיכום: מעבר לחלוקה – צדק כלכלי ושקיפות בפרידה
חוק חלוקת החיסכון הפנסיוני הוא הרבה יותר מחוק טכני. הוא מהווה אבן דרך בחקיקה החברתית בישראל, המכירה בכך שחיסכון פנסיוני הוא פרי מאמץ משותף של שני בני הזוג, גם אם נרשם על שם אחד מהם בלבד. על ידי יצירת מנגנון פיצול ישיר והוגן, וחשוב לא פחות, על ידי הבטחת שוויון בנטל המס העתידי, החוק מעניק ביטחון, ודאות ועצמאות כלכלית לשני הצדדים ביום שאחרי הפרידה. הוא מבטיח שהדרך לעבר גיל פרישה בטוח לא תיפגע בגלל סערות העבר, אלא תתבסס על יסודות של צדק כלכלי, שקיפות, והבנה עמוקה של צורכי שני בני הזוג.
שאלות ותשובות נפוצות על פיצול הפנסיה
מה קורה אם בן הזוג העמית נפטר לפני גיל הפרישה? האם איבדתי את חלקי בפנסיה?
לא. זהו אחד היתרונות הגדולים של החוק. מכיוון שחלקך נרשם על שמך בנפרד, זכותך אינה תלויה עוד בחייו של העמית. במקרה של פטירת העמית לפני הפרישה, זכותך לקבל את חלקך היחסי מהחיסכון נשמרת במלואה. בקרנות פנסיה, למשל, תהיי זכאית לקצבת שארים על פי חלקך היחסי.
האם אני, כבן זוג לשעבר, יכול למשוך את הכסף שפוצל עבורי כסכום חד-פעמי לפני גיל הפרישה?
תשובה: ככלל, החלק שפוצל עבורך שומר על ייעודו המקורי כחיסכון פנסיוני, וניתן לקבלו כקצבה חודשית בהגיעך לגיל הפרישה. משיכה מוקדמת של הכספים כסכום חד-פעמי (משיכה שלא כדין) תהיה כרוכה בתשלום מס בשיעור עונשי של 35%, בדיוק כפי שהיה קורה לו העמית המקורי היה מבצע משיכה כזו. המטרה היא לשמור על הכסף לייעודו המקורי – הבטחת הכנסה בגיל פרישה.
האם החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני חל גם על פנסיות תקציביות של עובדי מדינה
כן. החוק חל על כל סוגי החיסכון הפנסיוני, כולל קופות גמל, קרנות פנסיה (חדשות וותיקות), ביטוחי מנהלים, וגם על פנסיה תקציבית. עבור פנסיה תקציבית, המנגנון מעט שונה: המדינה, כמעסיק, רושמת הערה על זכותו של בן הזוג לשעבר, ובעת הפרישה, הקצבה החודשית של העמית מפוצלת, וחלקו היחסי של בן הזוג לשעבר משולם לו ישירות על ידי המדינה.
