עבירות על חוק איסור הלבנת הון

ככלל, עבירות מס אינן נמנות על עבירות המקור, למעט חריגים :

• עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה – 1975, שנעברובנסיבות מחמירות.
• עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו- 212 לפקודת המכס, אולפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט .1979 –

להלן העבירות מחוק איסור הלבנת הון ופירוט העבירות כמפורט בתוספת הראשונה לחוק :

עבירת מקור

2. (א) בפרק זה, "עבירה" – עבירה כמפורט בתוספת הראשונה.

(ב) לענין פרק זה יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה.

(ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות בפסקה (18) לתוספת הראשונה, ולענין העבירות המפורטות בפסקאות (19) ו-(20) לאותה תוספת הקשורות לעבירה שבפסקה (18).

איסור הלבנת הון

3. (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר אך להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין –

(1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2) רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה.

(ב) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיף 7 או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א); לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח.

איסור עשיית פעולה ברכוש אסור

4. העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא מסוג הרכוש המפורט בתוספת השניה ובשווי שנקבע בה, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "ידיעה" – למעט עצימת עיניים כמשמעותה בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין.

הוכחת ידיעה

5. לענין סעיפים 3 ו-4 די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש.

סייג לאחריות פלילית

6. (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף 4 אם עשה אחת מאלה:

(1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה;

(2) דיווח לפי הוראות סעיף 7 – אם הוראות הסעיף חלות עליו.

(ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1).

 להלן פירוט העבירות מחוק איסור הלבנת הון כפי שמופיע בתוספת הראשונה לחוק :

(1) עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם;

(2) עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי סעיף 144 לחוק העונשין;

(3) עבירות הקשורות למעשי זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 204 ו–205 לחוק העונשין;

(4) עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי סעיף 214 לחוק העונשין;

(5) עבירות הימורים, לפי סעיפים 225 ו–228 רישה לחוק העונשין;

(6) עבירות שוחד, לפי סימן ה' לפרק ט' של חלק ב' לחוק העונשין;

(7) עבירות רצח וניסיון לרצח לפי סעיפים 300 ו–305 לחוק העונשין;

(8) עבירות של פגיעה בחירות לפי סימן ז' לפרק י' של חלק ב' לחוק העונשין;

(9) עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 384, 390 עד 393, 402 עד 404 ו–411 לחוק העונשין;

(10) עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור בסימן ה'1 לפרק י"א שבחלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 413ג, 413ד(א), 413ה, 413ו רישה ו–413ז;

(11) עבירות לפי סימן ו' לפרק י"א של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 416, 417 ו–432;

(11א) עבירות לפי סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין;

(12) עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי סימנים א' ו–ב' לפרק י"ב של חלק ב' לחוק העונשין, למעט עבירות לפי סעיפים 463, 466, 467, 480, 481, ו–482, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי סעיף 486;

(13) עבירות לפי סעיפים 16, 17 ו–18 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986;

(14) עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד ו–54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(15) עבירות של הברחת טובין לפי סעיפים 211 ו–212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;

(16) עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, לפי פקודת זכות יוצרים, חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, פקודת פטנטים ומדגמים, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ופקודת סימני סחורות;

(17) עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975, שנעברו בנסיבות מחמירות;

(18) עבירות לפי פקודת מניעת טרור, לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, לפי סעיפים 8 ו–9 לחוק איסור מימון טרור או לפי סימנים ב' עד ו' לפרק ז' של חלק ב' לחוק העונשין;

(18א) עבירות לפי סעיפים 2, 3 ו–4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(18ב) עבירה לפי סעיף 80(ב) לענין עובד זר או לפי סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; פסקה זו תעמוד בתוקפה תקופה של שלוש שנים, שתחילתה ביום תחילתו של חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 14), התשס"ד-2004; שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי בצו להאריך את תוקפה של פסקה זו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.

(19) עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3 לחוק, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות בתוספת זו;

(20) קשר לעבור אחת העבירות המפורטות בתוספת זו.

יוצא מכאן איפוא, כי החוק מפריד בין חילוט בהליך הפלילי לבין חילוט בהליך האזרחי :

חילוט בהליך פלילי

סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון קובע כי לאחר הרשעתו של אדם בעבירות לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, על ביתהמשפט להורות (בנוסף לעונש המאסר והקנס הקבועים בסעיפים הללו) על חילוט הרכוש וזאתלאחר שניתנה לבעל הרכוש הזכות להשמיע את טענותיו.

הרכוש שיחולט יהיה בשוויהרכוש שנעברה בו העבירה או הרכוש ששימש לביצוע העבירה או בשווי השכר שאותו קיבלהנאשם בעד ביצוע העבירה (בנסיבות מסוימות, בית המשפט רשאי להורות גם על חילוטהרכוש של אדם אחר).

בית המשפט לא יטיל את סנקציית החילוט אלא במקריםנדירים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

חילוט בהליך פלילי

פרקליט המחוז הוא בעל הסמכות להגיש בקשה לחילוטאזרחי (אין צורך בהגשת כתב אישום או בהרשעה) אם נוכח לדעת כי הרכוש הושג בעבירה לפיסעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, התקבל כשכר על עבירה לפי סעיפים אלו או שנעברה באמצעותו עבירה.

בנוסף, פרקליט המחוז יהיה רשאי להגיש בקשה זו כאשר האדם שחשוד בביצוע עבירה לאנמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו (ולכן לא הוגש כנגדו כתב אישום) או שהרכושהתגלה לאחר הרשעתו.

צו איסור הלבנת הון

נגיד בנק ישראל הוציא צו איסור הלבנתהון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), התשס"א – 2001 (להלן- הצו).

הצו מפרט את החובות הבנקאים באשר לאיסוף מידע אודות בעלי החשבונות, ובכלל זה זיהוי ואימות זהות בעל החשבון ובמידה ובעל החשבון הינו תאגיד, זיהויואימות זהות הנהנה וכן איסוף מידע באשר לפעילות בעל החשבון בחשבון.

חובתהדיווח לרשות קמה במידה ובחשבון מבוצעת פעולה בסכום העולה על המינימום שנקבע בצו אובמידה ואיזו מבין הפעולות בחשבון נחזית בלתי רגילה או מעוררת חשד.

הסכומים והפעולות עליהם יש לדווח   :
50,000  ש"ח – החלפת כסף מזומן.

 200,000 ש"ח – הפקדה או משיכה מחשבון, הוצאת המחאה בנקאית (למעט המחאה כנגד הלוואה  
 לדיור) קניית המחאות נוסעים.

 1,000,000 ש"ח – הפקדת שיקים במטבע חוץ, העברה מחשבוןמישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל.

כל מידע הקשור לדיווח, ובכלל זה מידע על עצםקיום דיווח, יימסר על ידי הבנק למפקח על הבנקים, לרשות לאיסור הלבנת הון או על פיצו בית משפט.

צו בית משפט המחייב בנק למסור מידע אודות דיווח יכול להינתן אך ורקמכוח החוק, ומכאן שהגוף הרשאי לבקש את הצו הוא גוף הזכאי לקבל את המידע על פי החוק – דהיינו, הרשות לאיסור הלבנת הון או המפקח על הבנקים.

הנוסח המלא של צו איסור הלבנת הון   מתוך אתר בנק ישראל.